Home

אינני מבין כיצד הצליח פרופסור אלכס צפרירי להוציא את ה"חי" מבני האדם. האם מדובר בסמפטום של קבעון אנתרופוצנטרי? תגובה לטקסט.

 זה מצער, אבל האמת היא שנראה לי שבדבריו של פרופסור אלכס צפרירי יש, יותר מכל, זלזול בקוראים. מעבר לכך שמכל הכתבה העוסקת בכך, האזכור היחידי למה שעושים לבעלי חיים במעבדות נראה בתמונה המצורפת של מפגינה האוחזת שלט עם תמונה של כלב, עושה הרושם שהמאמר "ברוך המבדיל בין החי לאדם", החל משמו (האם האדם איננו חי?), דרך האזהרה המוזרה לפיה התנגדות לניסויים בבעלי חיים מסוכנת "לבריאה כולה" ועד סופו של גוף הטקסט, מסרב להבין, ולו לרגע, את מאות אלפי הקורבנות שסובלים ומתים בכל שנה במעבדות בארץ.

example

בתגובתי אפתח בתשובה קצרה לתהייה של פרופסור צפרירי, בנוגע ללהיטות של פעילים למען בעלי חיים להתנגד לתעשיית הניסויים, שהיא קטנה בהרבה מתעשיות אחרות הגורמות סבל ואומללות לבעלי החיים. פעילים למען בעלי חיים לא מתייחסים לחיים של אחרים בצורה סטטיסטית, אלא בצורה פרטנית. החיים של כולנו – כל יצור חי שחושב, מרגיש וחווה את המציאות בדרך כלשהי, חשובים לנו, והאומללות של החולדה אותה מטביעים בבריכה כדי לברר אם חולדה אחרת תעזור לה, של החתול לו מחברים מכשירים שונים לגולגולת ושל מיליוני התרנגולת אותן אנו מחשמלים בגיל שנתיים, רק בגלל שתפוקת הביצים שלהן יורדת (לתשומת לב כל אלו שרוצים להקפיד על קיום מצוות צער בעלי החיים – תעשיית הביצים משמידה כך אלפי תרנגולות צעירות בכל יום), האומללות שלהם שווה בעינינו. מסיבה זו לא ניתן ליצורים סובלים מזן אחד להינמק במעבדה בזמן שאנו מנסים לשחרר יצורים מזן אחר הכלואים ברפת או בדיר (בארץ יש יותר חזירים מפרות, רובם נידונים למוות במעבדות).

אינני יודע אם צפרירי מנסה לזכות בנקודות אצל הקורא הדתי על שימוש במילים רלוונטיות, כשהוא מזכיר את ה"מהדרין" שבפעילים למען בעלי חיים, או שמדובר בסתם מטבע לשון, אך חורה לי שכאשר הוא מזכיר את אותם הפעילים המדברים על אלטרנטיבות לניסויים בבעלי חיים, הוא משנה נושא ומדבר על פעילים שכתבו דברים לא יפים על מדענים, זאת במקום להזכיר אלטרנטיבות שאכן קיימות כיום. נסו לחפש על כך מידע באינטרנט. ישנם פיתוחים מאד מעניינים בנושא.

Covance-lab-monkey-biting-self-in-panic

קוף במעבדת קובאנס. תמונה לקוחה מכאן : https://candobetter.net/node/1972

עדיף לגרום צער לבעלי חיים?

בחלק הבא של הטקסט שלו, נראה שצפרירי רוצה לדבר על הצדקות לפגיעה בבעלי חיים, ומסביר את ההלכות המתירות (לא מחייבות) פגיעה בבעלי חיים. בסופו של דבר, נראה שבכל הטקסט הזה נאמר ש"מותר לנו לפגוע באחרים ולאמלל אותם, אז תנו לנו לעשות זאת!". כולנו יודעים שסבל, אומללות, אלימות ברוטאלית והרג הם דברים רעים. האם עדיף לדרוש לגרום להם "כי מותר", במקום לעצור את האלימות ולדבר על דרכי שלום להגעה להישגים הרצויים?

צפרירי מסביר יפה את היות התרבות שלנו אלימה וירודה מוסרית, ומדבר על יום שיבוא, בו נגיע למעמד מוסרי גבוה, ואז גם נימנע מאכילת חיות. האם, אם כך, לא ראוי להתחיל ולבצע מעשים טובים כמו להימנע מאכילת בעלי חיים? האם עלינו לשבת ולחכות לשינוי בטרם אנו נוהגים בדרך מטיבה עם אחרים? מדוע הפאסיביות הזו? בעצם אפילו לא מדובר בסתם פאסיביות, אלא בקריאה המתנגדת נחרצות לפעולה, פעולה שמטרתה להטיב עם אחרים שאת כל חייהם דנו לכאב ולסבל. כולנו, כאנשים פרטיים, יכולים לשלוט בעצמנו ופחות באחרים. אני יודע שהאידיאל אליו האנושות צריכה לשאוף הוא, לדוגמא, שאני לא אגנוב מאחרים, ואכן אינני גונב. אך אני גם יודע שהאידיאל הינו שלא אפגע גם באחרים שאינם אנושיים, אז מדוע לפגוע בהם היום, במקום לשאוף בצורה פעילה אל המעשה הטוב הזה?

יותר מכך, מדוע כותב צפרירי שאסא קיסר, הקורא לטבעונות, מנסה לכפות "עמדה מוסרית מפוקפקת"? האם הימנעות מאלימות כלפי בעלי חיים הינה מעשה מפוקפק? הרי כמה שורות קודם לכן הזכיר צפרירי את ההצדקה לאכילת בשר, שהיא עצמה נובעת מהמעמד המוסרי הנמוך של האדם!

קיבעון אנתרופוצנטרי

לאחר שצפרירי פותח את החלק השני של הטקסט שלו בקביעה הלא מוסברת, לפיה הטענה בת יותר מאלפיים השנים שיש להימנע מפגיעה בבעלי החיים כפי שיש להימנע מפגיעה בבני אדם מוגבלים בתודעתם ובגופם היא טענה חלשה, הוא מספר על ההיסטוריה של הפילוסופיה לשחרור בעלי חיים. אם פעם רצינו להגן על בעלי חיים רק לצורך שימור מקומו של האדם במרכז הבריאה, הרי שהיום, שומו שמיים, יש אנשים שלא חושבים שהאדם הוא הדבר הכי חשוב ביקום, ושאולי מחשבה אנתרופוצנטרית שכזו היא ילדותית ואנוכית. שוב, מבלי להסביר מהן הסיבות לשינוי זה במחשבה, ממשיך צפרירי ומתאר את משנתו התועלתנית של פיטר סינגר, לפיה עלינו לבדוק מעשים על פי תוצאותיהם. אני אישית אינני מסכים עם כל דבריו של סינגר, אך לו הייתי מתבקש לכתוב טקסט נגד דבריו, הייתי יודע לנמק איפה סינגר טועה לטעמי. צפרירי, לעומת זאת, מאשים את סינגר בכך שכשסינגר כותב ש-

"אבן בוחן להחלטה אם ניסוי בחיות מוצדק – האם המדען מוכן לבצע את אותו הניסוי על בני אדם באותה דרגת מודעות, נניח כאלה שנולדו עם פגיעה מוחית בלתי הפיכה… אם… אינו מוכן לומר שניסויים כאלה מוצדקים, הרי נכונותו להשתמש בחיות לניסויים אלה מבוססת על דעה קדומה נגד מתן משקל שווה לאינטרסים של חיות ולאלה של בני מיננו"

הוא מתעלם מכך "שחלופה אנושית זו ואחרות עומדות בניגוד לכל שיטות המוסר האנושי ולחוק בכל ארצות התרבות". יש כאן בעיה גדולה, ואולי אפילו הטעיה לא מכוונת של הקוראים. סינגר לא קורא לבצע ניסויים בבני אדם. הוא רק מתאר מערכת לוגית לפיה אפשר לבדוק אם, כאשר אדם מבצע ניסוי בבעל חיים, הוא עושה זאת מתוך דעה קדומה ונגד מתן משקל שווה לאינטרסים. מעבר לכך, כאשר צפרירי מצביע על כך שחלופה אנושית עומדת בניגוד למוסר ולחוק, אבל לא מסביר מה הבעיה איתה (ויש בעיה איתה), הוא בעצם אומר – דרך ב' לא טובה, כי היא לא קבועה בחוק כמו דרך א'. אבל חוקים מגוננים לפעמים על מעשים נוראים (פעם החוק קבע דברים קשים כנגד נשים או שחורים, לדוגמא). כדי לדון בטיבו של מעשה, אנחנו צריכים לחשוב על המעשה בפני עצמו, לא רק על השאלה אם הוא מקובל בחברה או לא.

עוד דבר שצפרירי עושה, והוא עשה זאת גם בספרו, זה לשים מירכאות סביב המילה ניצול בביטוי "ניצול בעלי חיים". מדוע? האם לא מדובר בניצול במלוא מובן המילה?

כלב איננו ילד, אבל הסבל שלהם דומה.

ניטשה כתב משפט יפה: " "אנושיות".- אין אנו רואים בבעלי החיים יצורים מוסריים, אך שמא סבורים אתם, שבעלי החיים רואים בנו יצורים מוסריים?" חשבתי מיד על משפט זה כשקראתי את אזהרתו של צפרירי, לפיה גישותיהם של פיטר סינגר ותום רייגן ממוטטות את המעמד המוסרי של האדם לעומת החיה. למעשה, מה שגישות אלו מנסות לעשות זה למוטט את הברוטאליות חסרת המעצורים של האדם מול החיה. יש סיבה לכך ששקשה להשיג תיעודים של ניסויים בבעלי חיים, וגם תיעודים של שחיטות אנו איננו ממהרים לראות, מסיבה דומה.

בהמשך פונה צפרירי, כצפוי, לאידיאולוגיה הנאצית, במטרה להראות כיצד השוואה בין אדם וחיה מביאה לדה הומניזציה של האדם. קל מאד להביא את הנאצים כדוגמא כנגד הקריאה לשחרור בעלי חיים, אך יהיה קשה יותר לעמוד מאחורי בחירה זו. מספיק לקרוא על כלבים של יהודים שנורו למוות, לראות את מגפי העור של החיילים הנאצים ולצפות בכמות הנקניקיות המטורפת שהם אוכלים בסרט התעמולה הנאצי המפורסם "ניצחון הרצון", כדי להבין שמדובר בהשוואה דמגוגית. היטלר, אגב, גם עמד מאחורי קמפיין אדיר נגד עישון. האם זה אומר שעלינו לעודד עישון או להימנע ממנו?

בכל מקרה – הנאצים השוו יהודים ומיעוטים אחרים לבעלי חיים שנחשבים לירודים (חולדות, לדוגמא, שנקראות ירודות גם בשפה המקצועית במעבדות היום) ובכך גרמו לדה הומניזציה. פעילים למען בעלי חיים עושים את ההיפך הגמור, כי הם מעלים את ערכם של בעלי החיים ולא מורידים את ערכם של בני האדם. צפרירי מסביר שגם ההיפך – השוואה של חיה לבן אדם, גוררת איתה דה הומניזציה של האדם, אבל מעבר לאזכור משונה של שני קמפיינים למען בעלי חיים, הוא לא באמת מסביר למה.

השורה התחתונה היא כזו – כולם יודעים שכלב הוא לא ילד. הטענה היא שהסבל שלהם דומה, ושערך החיים שלהם בפני עצמם הוא דומה, ומזה נראה שצפרירי מתעלם.

כלב ביגל שניצל בפעולת שחרור ממתקן הרבעת כלבים עבור ניסויי מעבדה.  למידע נוסף : http://www.greenisthenewred.com/blog/italy-dog-breeder-rescue-photos/5974/

כלב ביגל שניצל בפעולת שחרור ממתקן הרבעת כלבים עבור ניסויי מעבדה.
למידע נוסף : http://www.greenisthenewred.com/blog/italy-dog-breeder-rescue-photos/5974/

צפרירי מזכיר את תהילים(קד), ומספר על היעל שבהרים והשפן שבסלעים, יצורים שהרגנו בהמונים, ומתאר את הכפירים השואגים כדי להוכיח את שרשרת המזון. אבל אנחנו איננו אריות. חיינו אינם תלויים באכילת בשר, וכל אכילת מוצר מן החי נעשית אך ורק מתוך בחירה אנוכית שלנו, ולא מתוך צורך הישרדותי. חמור מכך הוא החלב. בניגוד לכותרת הטקסט של צפרירי, שעלולה לרמז אחרת, אנו בעלי חיים, ובעלי חיים ממשפחת היונקים. כל בני משפחת היונקים, מחולדה ועד אדם, שותים את חלב אימם כשהם נולדים, ובגיל צעיר מפסיקים לחלוטין מנהג זה. אנחנו היחידים שהחלטנו, משום מה, להפסיק עם חלב האם ולהמשיך לשתות חלב אם של בעל חיים אחר, שבכלל נועד עבור צאצאיו, אך נראה לנו כנוזל שהגיוני שנשתה גם בגיל מבוגר.

צפרירי מסיים במילותיו של הרב סולובייצ'יק, ומדבר על הצורך להיאבק ברוע ולשלוט בטבע. אני, מצד שני, אסכם בבקשה לפקוח עיניים ולהתבונן לרגע בעולם בו אנו חיים. אם לקחנו על עצמנו להילחם ברוע, הרי שגם אחרי 2000 שנה ניכר שאיננו עושים עבודה טובה במיוחד. אם לקחנו על עצמנו לכבוש את הטבע (משימה מודרניסטית ומיושנת, שכדאי לקרוא מי עוד היו חסידים שלה, לא אזכיר אותם בפעם השנייה), הרי שכיום אנו מתחילים לשלם על כך. תעשיית המוצרים מן החי היא אחת המזהמות ביותר את כדור הארץ, ומשעבדת חלקים נרחבים ממנו עד הריסתם. בנוסף לכך אנו נמצאים במהלכו של עידן ההכחדה השישי בכדור הארץ, בו עשרות, מאות ואלפי מינים נעלמים מהעולם לעד, והכחדה זו מתרחשת באשמתנו המלאה. אנו עומדים מול חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, בעיקר בגלל שאנו מלעיטים בתרופות את מיליארדי בעלי החיים שאנו אוכלים, ובכך מאיצים את תהליך ההתחסנות של החיידקים שחיים בתוכם באשמת הזללנות שלנו וחוסר הנכונות להפסיק לצרוך מוצרים מן החי. מה שלא יהיה- מול הדרישה להנציח את הפגיעה בבעלי חיים במעבדות עומדת הקריאה לשנות גישה ולפעול בדרכי שלום גם עם אלו שאינם אנושיים. לגבי אלימות נגד בני אדם, עד עכשיו נפגעו אפס אנשים מידיהם של פעילים למען בעלי חיים. אתם מוזמנים לבדוק כמה פעילים למען בעלי החיים והסביבה נפגעו ונהרגו על ידי מתנגדים להם.

ואם אתם כבר בודקים מידע ברשת, צפו במעט התיעודים של ניסויים שנעשו בבעלי חיים. שווה להכיר את שני הפנים של הויכוח לפני שבוחרים צד.

11822499_735825583209923_1867735684313050928_n

3 מחשבות על “דוגמא טובה לאיך לא להגן על ניסויים בבעלי חיים

  1. בארץ אכן יש יותר חזירים מאשר פרות, אבל בהחלט לא נכון שרובם נידונים למוות במעבדות. בשנת 2014 השתמשו בכ-1,500 חזירים, בשנת 2013 ב-1300 (לא כולל מערכת הביטחון). כך או כך, 99% מהחזירים המומתים בתעשיית המזון ולא במעבדות.

  2. הרצינות התהומית שבה את מסבירה את דברייך מעלה מחשבות.

    עד שנזכרים שבזכות הרוע הזה אנו קיימים
    ניסויים רפואיים בבעלי חיים אינם התאכזרות לשם התאכזרות. זה עוזר לנו להבין המון לגבי עצמנו.

    לדוגמא ניסוי שבוצע בעבר השאיר ראש של כלב בחיים תקופה מאוד ארוכה הרבה אחרי שהוא ניתק מהגוף…..
    מצג אחד אכזריות נטו נכון? אז זהו שלא בזכות הניסוי הזה בני האדם למדו כיצד ניתן לבצע ניתוח לב פתוח על ידי הסתמכות על מעקפים דבר שמציל מאות אלפי אנשים ואפילו חיות כל שנה. אני מסכים שיש ניסויים שמוטב ולא היו יוצאים אל הפועל. ושלא כל מטרה מקדשת את האמצעים אבל בו בעת יש המון מטרות שכן מקדשות את האמצעים ושכן לפעמים חייבים לצערי להשתמש בבעלי חיים בשביל זה. אבל זה קיים כדי להציל יום אחד את החיים של כולנו.

    • אז אפשר להשתמש בילדה שלך בשביל להתנסות במיני מרקחות? סיכוי טוב ביותר שבאמצעותה נוכל להציל מספר רב יותר של חיים מחייה שלה..

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s