Home

במאה ה19 ביצע ג', מריון סימס, אבי הגינקולוגיה המודרנית, ניסויים פולשניים בשפחות – נשים שחורות. אותם ניסויים כואבים בוצעו ללא הרדמה, וזאת מאחר וסימס טען שנשים שחורות אינן מרגישות כאב כמו בני אדם לבנים. לו היינו יכולים לחזור בזמן ולדבר עם סימס, האם היינו יכולים לשכנע אותו לא לפגוע באותן נשים? הרי הוא יודע שמדובר בבני אדם, והרי הוא מבין שהן כן חשות כאב, אפילו אם הוא טוען שאותו כאב איננו זהה לכאב של בני אדם לבנים. מה היינו יכולים להגיד לו? מה אפשר להגיד למי שמחליט שמישהו אחר יכול לשרת אותו?

כתבתה של יעל ורצר על מנכ"לית מועצת החלב, מיכל קראוס, מציגה הרבה נקודות גלויות ביחס לעלייתה של האישה הראשונה בראשות מועצת החלב, כמו גם על הבעיות וההבטחות שבתעשיית החלב בארץ. אולם באופן טבעי דבריה של קראוס מערבבים את הנושא הגדול, גדול מכפי שרובנו חושבים, של ניצול בעלי חיים, ומעלים מעלה נושאים נוספים שיש לדבר עליהם על מנת להבין את מהות האירוע – הפיכתה של קראוס למנכ"לית, ומהותה של המערכת המשדלת אותנו לתמוך בניצול בעלי החיים.

הכתבה מציגה מקרה מצער – חגיגת הניצחון של אישה הזוכה לעמוד, כמו גברים לפניה, בראש מועצה שמנהלת ניצול של בעלי חיים. מוסר ההשכל פה הוא אחד – הדרך של אישה לשוויון היא בהצלחה לשלוט ולנצל גם כן, כמו הגברים. עד כמה השליטה בפרות מוחלטת? קראוס תוקפת את הרעיון הטבעוני, אך היא עושה זאת אפילו מבלי להזכיר את הנושא האמיתי של הרעיון הטבעוני – הפרה. הכתבה רוויה בתמונות של פרות, אך האזכור היחידי לפרה הוא כמשאב ולא כיצור העומד בפני ע צמו. מערכת כמו מועצת החלב לא יכולה שפרה תעמוד כישות בפני עצמה, ואפילו ב'מדריך לרווחת בעלי החיים ברפתות ובדירי חלב', שפורסם על ידי מועצת החלב ומשרד החקלאות, רווחתם של בעלי החיים לא יכולה להיות מוצגת ככזו שבאה לטובת בעלי החיים עצמם. בדברי הפתיחה של המסמך כתוב ומודגש ש"רווחת בעלי החיים היא הרווח שלנו", ובהמשך מצוין ש-"כדי שבעל משק חלב יצליח לייצר חלב באיכות טובה, יש לתת מענה גם לצורכי רווחתן של פרות, כבשים ועיזים לחלב".

תמונה מהאתר של שב"י

תמונה מהאתר של שב"י

הגישה הזו מובנת מאחר ואסור לקראוס להראות סימפטיה ליצורים אותם היא מנהלת. הדרך הכי טובה להסיט את נושא הדיון מבעלי החיים היא לתקוף את אלו שקוראים לשחרורם, וכך היא עושה כשהיא פותרת את הטבעונות ככת. אני רוצה להתעכב על נקודה זו כי כולנו צריכים להבין את ההבדל ואת העיוות בדברים אלו ובקונטקסט שלהם. שלטון האדם בבעלי החיים הוא עניין פומבי אך לא מובן מאליו (כלומר – לא טבעי אלא תרבותי) ומכאן – פוליטי. הקריאה לשחרור בעלי חיים היא קריאה פוליטית לכל דבר. רובינו לא חושבים כך משום שבעינינו לבעלי החיים (ואני מדבר על אלו שחטפנו אל תוך תרבותנו, לא בעלי חיים שחיים בפרא) הינם חסרי מעמד.

כת, מצד שני, היא קבוצה שמתחברת תחת אמונה מסוימת המוכתבת לה מלמעלה, כלומר מאדם המנהל את הכת. ומה עם צריכת חלב? האם מדובר בפעולה של כת? אני נזהר מלקבוע בוודאות, אך אינני יכול להתעלם מהאזהרות הכמעט מטאפיזיות אותן מציינת קראוס בבהירות. קראוס מציינת שיש מחקרים המראים שילדים שגדלו ללא חלב לא התפתחו כראוי. אזהרה מרתיעה זו מגיעה ללא שום ביסוס (אזכור של מאמר לא תלוי אחד היה מספיק), ומעבר לכך – מותירה אותנו עם אחת מתוך שתי אופציות: הראשונה היא שאותם ילדים שגדלו ללא חלב לא זכו לתזונה חלופית ומספקת. השנייה מפחידה הרבה יותר – האם יכול להיות, על פי אותם מחקרים שלא הוזכרו משום מה, שנרמז פה שהמין האנושי זקוק באופן ביולוגי לחלב של יצור אחד על מנת להתפתח כראוי? מה זה אומר על רגישים ללקטוז? האם בעצם קראוס מנסה לקבע נרטיב מלאכותי לפיו חלב של מין ביולוגי אחר הינו חלק חיוני ובלתי נפרד מהתזונה של המין האנושי, מין של יונקים- כלומר יצורים אשר זקוקים לחלב אימם בגיל הינקות בלבד?

כך או כך, נראה שמנכ"לית מועצת החלב מבינה שהקרב לשחרור בעלי החיים הוא קרב על דעת קהל, ונראה שהיא מנסה להילחם, גם אם בצורה מגושמת, באותו שדה קרב. נותר לנו לחשוב לרגע לגבי האינטרסים של שני הצדדים בקרב הזה. האם עלינו לעמוד לצד אלו שמבקשים רווח כלכלי, או לגבי אלו שמבקשים כבוד ליצורים חיים (כמה מכם על הסבל והשחיקה של פרות ברפת החלב?) וכבוד לסביבה (כמה מכם יודעים על כמות המשאבים ומידת הנזק הסביבתי שבגידול תעשייתי של פרות?) ולכדור הארץ?

האם את הכותרת "כת" תתנו למי שרוצה להציל חיים או למי שמאמין שכסף, מוצר ושכנוע קהל הקונים חשוב יותר? אני יודע מה התשובה שלי.

תמונה מהאתר של שב"י

תמונה מהאתר של שב"י

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s