Home

אחד מרגעי השבר הגדולים בספר 'חוות החיות' הוא הרגע בו תחנת הרוח עליה עמלו חיות המשק, בהוראת החזירים, מושמדת. חיות המשק, אשר עבדו ללא הפסקה על מנת לבנות את תחנת הרוח תחת הבטחות לעתיד טוב יותר, עומדות מיואשות. החזיר מסתכל עליהן ומנסה לשכנע אותן שהן ניצחו בקרב בו הושמדה התחנה. "אז מה אם הושמדה התחנה?", מסביר החזיר, "אנחנו נבנה עוד אחת! אנחנו נבנה עוד שש תחנות אם נרצה בכך!". ככה מחזיקים עבדים – צעד קדימה רק במחיר שני צעדים אחורנית. אינני מדבר על תחנת רוח, אותם בונות חיות משק, בהמשך הטקסט הזה, אלא על תאי דבש קטנים, אותם בונות דבורים.

5b040982-6299-4076-98cf-fcab57f7941c_600.png

 "בשורות טובות!" מכריזים המפתחים אשר מציגים זרימת דבש דרך ברז שחיברו למבנה משודרג של כוורת. המראות המוכרים של כוורנים המוגנים היטב בחליפות לבנות, השימוש בעשן ושליפת הלוחות של הכוורת החוצה, מראות אלו – זמנם נגמר, כך נרמז. אותם מפתחים מבטיחים חיים קלים יותר לכוורנים, והם צודקים, אך הם גם מבטיחים חיים טובים יותר לדבורים, וכאן עלינו להיות חשדניים.

הכוורות החדשות אינן מבטיחות שום דבר לדבורים, מלבד שוד של עבודתן הרבה. אינני משתמש סתם ועל דעת עצמי במילה 'שוד'. ניתן למצוא מילה זו באזור השאלות והתשובות שבאתר המציג את החידוש החקלאי הזה. בסופו של דבר אנו מדברים על זה, ועל זה בלבד – שוד ופגיעה בעבודתם של אחרים.

 בניגוד לנאמר בסרטון התצוגה של המתקן החדש, עמוד השאלות והתשובות מגלה לנו שדווקא יתכן הצורך להשתמש בעשן כנגד הדבורים, עדיין קיימת הכוונה להחליף (למי שלא מעוניין להשאיר מעט דבש) את הדבש במי סוכר כתחליף מזון זול עבור הדבורים ובעצם עניין ההקלה על הכוורת מופחת הרבה יותר מהכוונה לעזור לכוורנים. חשוב לזכור – עדיין מדובר בניצול לא נחוץ של יצורים חיים. הכוורת החדשה, זו הבוזזת את עמלן של הדבורים בלחיצת כפתור, לא מציעה חיים טובים יותר עבור הדבורים בשום צורה, ואם כבר – אנו צריכים לדאוג לחיים טובים לדבורים, לטובתן ולטובתנו.

 הדבורים נעלמות, רובנו כבר יודעים זאת. טוד וודי מסביר היטב את מהות הבעיה בכתבה מיולי 2013. ישנן הרבה סיבות לכך, בניהן צמצום בשטחים בהם גדלים פרחים מתאימים להאבקה, אך הבעיה העיקרית היא ערבוב של חומרי הדברה וחומרים נגד פטריות שמזהמים את הפרחים, שמשמיד מיליוני דבורים, וכאשר הדבורים תושמדנה, הולך להיות רע מאד בעולם. יגידו אנשים – אם כך – שמעבר לדאגה ליותר פרחים בשטחים הפתוחים, עלינו לעודד סחר בדבורים כדי להילחם ברמת התמותה הגבוהה שלהם. הטענה הזו מזכירה את הטענה של אלן סבורי, כשדיבר על גידול פרות כתרופה לתהליך המידבור של כדור הארץ. סבורי מראה כיצד שחרור של פרות בשטחים מדבריים יכול להפוך אותם לירוקים שוב, וזה באמת נפלא לראות את התוצאות אותן הוא מדגים, אך סבורי מציע להודות לפרות שיצילו את כדור הארץ על ידי שחיטתן למאכל. נכון – איננו הורגים את הדבורים, רק מטילים מום במלכה של כל כוורת (על ידי תלישת הכנפיים שלה, כדי שלא תעזוב את הכוורת), אך עדיין צריך לשים לב כיצד איננו מסוגלים פשוט לתת לדבורים לעשות את מה שהן עושות מבלי לחשוב כיצד אנו מנצלים אותן.

 בעזרת כל המידע שנכתב עד כאן, ניתן להתווכח לגבי טיב הפעולה שלנו בכל הנוגע לחייהן של דבורים אלו, אבל כתבה נוספת של קריסטין אולסון מאפריל 2014 הופכת את השולחן על פניו כשהיא מזכירה לנו מה שכבר שכחנו. כולנו למדנו מגיל צעיר שפרה נותנת חלב, תרנגולת נותנת ביצים ודבורה נותנת דבש. מעבר לסילוף האיום הזה שטמון המילה "נותנת" (הן לא נותנות, אנחנו לוקחים מהן בכוח), הנה עוד מידע שלא ידענו. 'דבורה' – כלומר – סך כל הדבורים הקיימות בעולם, לא מפיקה דבש באופן כללי. אנחנו מתייחסים למספר זנים מצומצם מאד של דבורים שכן מפיקות דבש, כשלמעשה יש הרבה זנים אחרים של דבורים שמבצעות האבקה אך לא מפיקות דבש. כמה זנים נוספים? אולסון מספרת על 20,000 זנים נוספים.

Common-Species

למה להשקיע בזנים אלו? אולסון ממשיכה ומספרת על דבורים שמבצעות האבקה מוצלחת בהרבה מהדבורים אותן אנו מנצלים עבור דבש. בינתיים, בזמן שאנו מתאמצים להגדיל את מספר הדבורים מזן מסוים אנו בעצם תורמים לצמצום מספר הדבורים מכל שאר הזנים, מאותה סיבה בגללה הנאורות וההומניזם מסוכנים כל כך לעולם – האידיאולוגיה לפיה מי שלא משרת את האדם, דינו להעלם מהעולם. יגידו אנשים – זו אשמת החקלאות התעשייתית שאנו מגדלים גידולים חד מיניים שפוגעים בדבורים, אך פרחים עבור דבורים אפשר לגדל בכל שטח עירוני פנוי ועל כל חלון בכל בית (דבר שאני אישית אתחיל ליישם השבוע), אך גידול חד מיני של דבורים הוא הרבה יותר הרסני להן (שכן אנו פוגעים ומנצלים אותן עבור הדבש שלהן), לנו ולכדור הארץ.

 פתרון?
כמובן – עצירת השימוש בחומרי ההדברה המדוברים (ובכלל, הגיע הזמן לעצור את השימוש בחומרים כאלו בכלל. אנשים המתמחים בפרמקלצ'ר יודעים איך ניתן לעשות זאת.

 מעבר לכך – עלינו להתחיל לנצל את השטחים העירוניים ולשתול פרחים מתאימים לדבורים, גם ברחובות וגם בחלונות שלנו. (בלי קשר, בתוך הבית ניתן לשתול צמחי מאכל).

 ומעבר לכך – הגיע הזמן, באמת, לעזוב את הדבורים במנוחה. להפוך את כל הכוורות לכוורות חופש, לא במובן עליו מדברים בסרטון המציג את הכוורת החדשה שמספקת דבש מהברז, אלא עידוד כוורות שפשוט מספקות בית בלבד לדבורים, בטרם ימצאו בתים אחרים בשטחים פתוחים. כוורות לא רק לדבורי דבש, אלא גם לדבורים מזנים אחרים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s