Home

בכל נסיעה לחוות השחרור אנחנו עוברים בסמוך למתקן גדול עליו כתוב שהוא נועד ל"ייצור אפרוחי הודו" עבור תעשיית המוצרים מן החי. את בעל החיים אנחנו מייצרים, כלומר מנהלים את חייו כאילו היה מוצר דומם, אך פה לא נגמר תהליך הייצור. אנחנו גם מייצרים את המיתוס לפיו אנחנו פוגעים בו כאילו חיינו בטבע, בזמן שחייו וחיינו כבר אינם טבעיים ממזמן, כשהשפה בה אנו מתייחסים אל היצור החי היא שפה מסחרית ולא טבעית. כמו כן אנחנו מייצרים את הרגשת החמלה שיש לנו כלפי בעלי החיים אותם אנחנו מנצלים, לא על מנת לחמול על בעל החיים, שאחרת היה משוחרר לחופשי, אלא על מנת להרגיש טוב עם עצמנו כצרכנים בשרשרת הייצור, זו שהעלימה ממזמן את שרשרת המזון. זו שפולטת עוד ועוד פרטים לצרוך במודל של גדילה מתמדת, במקום זו שהייתה בנויה על איזון .

לפני מספר שבועות סופר סיפורו היפה של רג'ו, הפיל שבכה לאחר שהבין שהוא משוחרר לחופשי לאחר חמישים שנות עבדות. כתבה חדשה מספרת על המאבק של בעליו הקודמים, הדורש את רכושו בחזרה. קיימת סכנה אמיתית שרג'ו יילקח בחזרה אל המשעבד שלו, כשבכתבה המתארת את האירוע כתוב שגורל אכזר אחראי לכך. אך אין כאן באמת שום אחריות של גורל, אלא ייצור סמנטי של סיפור לקוראי העיתון במקום הטלת אחריות ברורה על המעשים שלנו, ועל החוק התומך בהם.
גם היום יושמדו כ15,000 אפרוחים זכרים על ידי תעשיית הביצים, אך ורק בגלל שאין בהם כל שימוש עבורה. עד סוף השבוע יושמדו כמאה אלף אפרוחים זכרים, מי בקברי אחים בפחי זבל ומי במכונות שבנינו על מנת למעוך תינוקות. זה לא גורל. זה לא תפקיד. זה לא ייעוד קוסמי ולא ככה העולם עובד.


זה אנחנו. מנצלים, מכאיבים, הורגים ומספרים סיפורים

1234579_10152486543209081_7572336586313842207_n

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s