Home


הוזמנתי לפני כמה ימים לשמוע הרצאה מעניינת בנושא גזענות, על היבטיה הפסיכולוגים והחינוכיים, נושא שתמיד צריך להדאיג אותנו, ושהמערכה האחרונה בדרום הזינה וטיפחה בצורה יוצאת דופן.
יוצאת דופן? כשנשאלנו על ידי המרצה מדוע לדעתנו התגברה השנאה בין המחנות הפוליטיים והגזענות בזמן המלחמה, הצעתי היתה שבדרך כלל, בחיי היום יום, אנחנו מחזיקים בדעות אלו גם כן, אך הן תיאורטיות ורדומות מכיוון שאין קונטקסט מספיק חזק שיכיל אותן. בזמן חירום אנחנו חושבים שלפתע יש לדעות אלו אחיזה גדולה יותר במציאות, או יותר נכון, לדעות המנוגדות לשלנו, ולכן עלינו להתנגד להן בכל הכוח. אין זה נכון, בסופו של דבר. לדעות שלנו אין משמעות כל עוד הן אינן מעשים, ופה אנו מגיעים לשורש הגזענות או כל צורת מחשבה לפיה אני עליון לאחר.

index.php
בהמשך ההרצאה, דרך ציטוט יפה של אלבר קאמי, שכותב על גזענות, אנו שומעים ומדברים על היחס ההכרחי בין התוקף ובין המותקף, יחס אשר מחויב מתוך הצורך לאשר את קיומו של התוקף כבעל הערך בו הוא מאמין. אין כל טעם בצעקה "הומו!" אל עבר אדם אחר מלבד אישור עצמי להיותך סטרייט. האם באמת אין שום חשיבות לרגע בו אדם פרטי מכנה אדם פרטי אחר בתואר "בוגד" מלבד הצורך של הראשון להוכיח לעצמו את נאמנותו? אינני זוכר מי אמר זאת (אלאן וואטס ?), אבל לפני שנים בלונדון היו מתאספים אנשים בהיידפארק ומדברים בחופשיות נגד המדינה ונגד הממשלה, ולאף כוח משטרתי או ממשלתי לא היה אכפת מכך מאחר היה מדובר במדינה חזקה וחשוב יותר – בטוחה בעצמה. כיום אסור לעשות זאת כמעט בשום מדינה בגלל שהגופים המדיניים כמו גם אזרחיו כבר לא בטוחים בעצמם ולא בטוחים בכוחם.


ההרצאה הסתכלה מבחוץ על מספר מקרים בחיי היומיום, אך מתוקף היותה מרוכזת סביב האדם כמו שאר צדדיה של החשיבה ההומניסטית , ניתן היה להסתכל עליה בקונטקסט נרחב יותר ולהבין בקלות כיצד הגרעין האלים והמדכא לעולם לא ימוגר כל עוד אנחנו איננו מקבלים את הנחיצות של פריצת הגבולות בהן החשיבה שלנו, זו שמרוכזת סביב המין האנושי, כלואה בינהם. מבין השקופיות בהן השתמשה המרצה הופיעה לפתע הפרסומת של Skinny cow, בה רואים פרה רזה בתנוחה כמעט מינית. הנה הנקודה בה כל מוסר ההשכל קורס. אנו מתבוננים בתמונה יחד עם המרצה ואז שומעים את ההסבר שלה לגבי איך שאותה פרסומת מבזה – נשים.
אינני מתכוון להתווכח אם הפרסומת הזו כן מבזה נשים או לא. אני רק מבקש להצביע על כך שאין בה אישה, בת אדם, אלא פרה אשר עיוותנו גם את גופה, גם את נשמתה, ועוד הפכנו אותה לסוג של אובייקט מיני. אדם המתבונן בתמונה זו בעודו שבוי בתוך מחסום ההומניזם, בוודאי שיראה בתמונה זו ביזוי נשים, מאחר ובמוחו הפרה הכלואה ברפת כל כך שקופה עד שהישות שלה מתחלפת במוחו עם זו של אישה, אותה הוא רגיל לראות מוחפצת. אותה פסיכולוגית לא הצליחה להבין או להראות מה שמוצג בבירור בתמונה – רפרזנטציה של פרה שכלואה כל חייה ברפת עד תקרוס ותשלח למות, וכאן, ברפרזנטציה הזו, היא מחייכת ומגרה.

axis


אז מדוע אנחנו מוכרחים לפגוע בבעלי חיים? האם אנו עושים זאת על מנת להוכיח לעצמנו שוב ושוב את המשוואה הכל כך מוזרה ולא ברורה, לפיה אנחנו לא בעלי חיים, אלא בני אדם? האם כל הסבל הנגרם לבעלי החיים, מקורו בחוסר הביטחון שלנו כישויות אנושיות?

SkinnyCowLogo-711070
עוד מעט בארוחות הערב תוגשנה מנות ובהן חלקי גופותיהם של יצורים שחיו, פחדו, כאבו ומתו. למה אנו עושים להם את זה? "ככה העולם עובד", אנחנו אומרים, אך למעשה עלינו להגיד – "ככה הרוח האנושית מבטיחה את מקומה בעיניה, במעלה כס הרודנות, העצלנות, התוקפנות והאכזריות". בהמשך ההרצאה אותה פסיכולוגית מספרת לנו על מקרה תיאורטי בו אריה שיברח מהכלוב שלו יפחיד אותנו בגלל שאנו רואים בו יצור מסוכן. האריה, אותו אנו כבשנו, צדנו, פגענו, הרעבנו, הפחדנו וכלאנו בכלוב, הוא היצור המסוכן. איך משכנעים אדם אלים שהוא אלים?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s