Home

בתוכנית תיעודית, ששודרה בטלוויזיה לפני שנים, ביקרה המצלמה באחד מבתי היתומים הגדולים של סין. הרבה סיפורים מזעזעים סופרו בין כתלי המוסד העגום, ואחד מאלו שאני זוכר עד היום הוא של ילד בן 7 שגדל מגיל אפס ללא שום התייחסות, עם מגע מינימאלי עם בני אדם וללא מגע בכלל עם השפה. אותו ילד היה מעביר את זמנו בישיבה כסא בו הוא היה מרוסן, תוך שהוא מזיל ריר ובוהה סביבו. כשהיה חופשי והיה מתקרב לילדים אחרים, כל שידע לעשות על מנת ליצור איתם קשר היה לנסות לנגוח בהם. מעבר לפעולה זו לא היו בידיו הכלים אפילו לנסות ולעשות משהו לו אנו קוראים "אנושי" כדי להתחבר לאחרים.

הנה שאלה לדון בה, אבל לא כרגע. האם, מתחת לכיסויה הרבים של התרבות, זהו האנושי?

שנים מאוחר יותר אני אקרא ואראה את החזירות הכלואות בתאי ההרבעה, כשכל מה שהן מסוגלות לעשות כדי לתקשר עם חזירות אחרות זה לנסות ולנשוך את הזנב של אלו הכלואות בשורת הכלובים שלפניהן. התקשורת חולה ומזיקה כאשר הגוף כבוי והנפש כבולה, חסרת כלים ותחת מצור תמידי.

לפעמים דווקא יש את כל הכלים הפיזיים והמנטאליים, אבל מעליהם מרחפים עננים כבדים של חינוך נוקשה ותרבות מנוונת אשר עושה כל מאמץ לפגוע בכל ניסיון לשנות את הסטטוס קוו לכיוון שיערער את מקומו של האדם בפסגת היצירה. בשעות הצהריים היום השתתפתי בהפגנה שקטה ברחובה הראשי של כפר סבא, כשאדם אחד נעמד מולי והתבונן בשלטים אותם החזקתי על מנת להבין על מה אנו מוחים בהפגנה זו. כשראה שמדובר בשחרור בעלי חיים הוא אמר מיד – "אה, אז אפשר לזרוק עליכם חתיכות שווארמה וזה יהיה מצחיק". כששאלתי אותי למה זה יצחיק אותו או למה בכלל שיעשה דבר כזה הוא לא ידע לענות לי או אפילו להסביר את תגובתו האוטומטית, הנבוכה יותר משהיא מביכה.

חמורים ממנו בהרבה היו הורים שעברו ברחוב יחד עם ילדיהם. כאשר אורי ניגשה ושאלה אותם לדעתם על בעלי חיים, אותם ילדים ענו בשמחה שהם אוהבים אותם ואפילו חטפו מיד ובשמחה עלונים מידיה. אלו היו הוריהם שגערו בהם, לקחו מידיהם את העלונים והחזירו לה אותם. הסיטואציה אותה אני מתאר מצטיירת בוודאי בעיניהם שם אותם הורים, ואולי גם בעיניהם של חלק מקוראיי, כסיטואציה לגיטימית ואפילו ברת השוואה למפגש בין אותה משפחה ובין אנשים אשר מטרתם לקרב אחרים לאמונה דתית מסוימת. עד כדי כך פגעה בנו התרבות הזו, שהיא גורמת לנו לחשוב שאנשים המנסים לחשוף סודות (לא רק בקשר לבעלי חיים!), בניגוד להצגתה של אמונה מטאפיזית חסרת הוכחות, הם אנשים שיש להיזהר מהם.

גם הערב, סביב ארוחת השבת, מאות אלפי ילדים יאכלו מאכלים אשר אין להם מושג מהו מקורם וכמה סבל היה כרוך בהפקתם. האהבה שלנו לקרובים אלינו ביותר משכנעת אותנו להסתיר מהם את גודל הזוועה אותה כפינו עליהם כשהפכנו אותם לצרכניה . אם זו לא לקות חמורה בתקשורת בין אישית, כזו שאנו אפילו איננו אשמים בקיומה, אלא קורבנות בשושלת של קורבנות לאותה בעיה, אינני יודע איך לקרוא לזה.

 פסל : Willy Verginer עבודות נוספות : http://www.ignant.de/2013/08/29/willy-verginer


פסל : Willy Verginer
עבודות נוספות : http://www.ignant.de/2013/08/29/willy-verginer


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s