Home

לפני שאתחיל לענות למאמר של ד"ר זאב הולנדר, שפרסם ניסיון לפרום את הטענה הטבעונית בנוגע לשחרור בעלי חיים דרך העמוד האנוכי להפליא של התנועה הליברלית החדשה, ארצה להתחיל בסיפור שסיפר לי פעם חבר.

לינק לקריאת המאמר

פעם היתה נמלה. יום אחד היא יצאה לרחוב, בחרה נקודה מסוימת על המדרכה והתחילה לרקוד. היא רוקדת ורוקדת ללא הפסקה, איננה מסתכלת כלל על הקהל סביבה, ומתרכזת אך ורק בתנועותיה. מבין הקהל פוסע אדם אחד ואומר לעצמו שהנה מולו רוקד כישרון פנומנלי שלא פוגשים בכל יום. מייד הוא מגדר את סביבתה של הנמלה, וגובה תשלום על כניסה וצפייה בפלא המקפץ.

האנשים נוהרים פנימה. הנמלה רוקדת.

בשטח המגודר נוצר בלאגן, ואותו מנהל שוכר מיד חמישה סדרנים שמתחילים לעשות סדר בקהל הצופים. הצעד הבא והמתבקש, הוא שכירתו של רואה חשבון ומנהל כספים לעסק המצליח. הקהל ממשיך לבוא, יום אחר יום, אבל זה לא מספיק. המנהל שוכר שלושה אנשים נוספים, אחד מתעסק בפרסום מאסיבי בארץ, השני מתעסק בפרסום מאסיבי בחו"ל, השלישי כבר קובע אירועים גדולים של קבוצות אשר נרשמות ימים מראש על מנת לבוא ולחזות בפלא.

 עוברים ימים, הנמלה רוקדת, אבל הקהל מתחיל להתדלדל. המנהל נלחץ מעט. מה עושים? צוות הפרסום עובד חזק עוד יותר, אבל בשלב מסוים לא נותרת ברירה. הקהל מפסיק להגיע בכזו התלהבות והמנהל חייב לקצץ בעסק.

 אז הוא מפטר את הנמלה.

 ——-

אוקי, חזרה למציאות, ולד"ר הולנדר, שלצערי כתב טקסט שלוקה בחוסר מודעות לעצמו, זאת בניסיון להתנגד לדבריו של גארי יורופסקי, ואם אינני טועה, להתנגד בכלל לגישה לפיה עלינו לשחרר את העבדים האומללים אותם אנו כולאים והורגים. אני אסביר זאת ואתקדם פסקה אחר פסקה יחד עם מילותיו, על מנת לפרק את ניסיון הפירוק הלא מוצלח הזה.

 גארי יורופסקי

גארי יורופסקי

ארצה להתחיל בכותרת – "תשובה להטפה" – עלינו לשאול עצמנו מה זו הטפה? האם הדרישה לעצור את העבדות בארצות הברית היתה הטפה? הרי מדובר היה גם כן בקריאה לשחרור, וכמובן שקריאה אלימה הרבה יותר מהקריאה לשחרור בעלי חיים. האם קריאה לא להוריד מוזיקה מהרשת היא הטפה? האם קריאה לא לעשן גראס היא הטפה? האם קריאה לליגליזציה של גראס היא הטפה?

כל צורת שלטון, פוליטית, תרבותית או חברתית, תתייחס לקריאה המערערת או מבקרת אותה כהטפה. זו בדיוק הסיבה שבגללה רוב הציבור המאמין לא יתרגש מחרדים המציעים להניח תפילין ברחוב של מדינה המגדירה עצמה יהודית, אך ירגישו לא בנוח, לכל הפחות, למראה יהודים משיחיים המחלקים את הברית החדשה להולכים ושבים, זאת מבלי להעלות על הדעת ולו לרגע קט שאולי היהודים המשיחיים צודקים באמונתם. אני מרגיש שהכותרת שנתן הולנדר מנסה לשים את הקורא בצידו של הכותב ללא חשיבה נוספת, ולכן חשוב להבין מהי המשמעות של המילה ממנה אנחנו ממהרים להסתייג כל כך, לאחר שלימדו אותנו להסתמך בעיניים עצומות על מסורות שונות (שוב – חברתיות, תרבותיות ופוליטיות) ולהתנגד לשינוי בהן.

 מול הטיעון של יורופסקי, לפיו " מבחינה מוסרית אין הבדל בין בני האדם ליתר עולם החי"  מתחיל הולנדר את תשובתו עם השאלה – " האם האדם הרציונאלי יכול לקבל טיעון מוסרי כזה?" אני עוד אגיע לנקודה בה אהיה חייב להעלות את שאלת "האדם הרציונלי", אך כרגע אצביע על כך ששאלה זו מציעה לקורא לשלול, בשם הרציונל, את הרגש כלפי יצור חי שנרצח במתקן זה או אחר שנבנה אך רק על מנת לרצוח בצורה תעשייתית בעלי חיים, ולחפש הגיון מאחורי המעשה, כשכמובן שמדובר בהגיון אשר נרמז שהוא נחלתו של האדם בלבד, ואמור לשרת רק אותו.

הפילוסוף ברגסון הצביע על החיסרון של הפילוסופיה, כמו גם שדות חשיבה אחרים, אגב, בכך שהיא מנתקת עצמה מהמערכת הגדולה של המציאות, על מנת לשאול שאלה, וזו בדיוק הטעות שעושה הולנדר כשהוא לוקח את שאלת המוסר מהמציאות אל המעבדה, ושם על סירת הצלה שוקעת עשרה בני אדם וכלב. המצב הזה, לא רק שהינו תלוש מהמציאות, גם איננו מצביע על שום דבר רלוונטי מלבד הקירבה שאנו חשים כלפי אלו הקרובים אלינו ביותר. אם נחזור לסירת ההצלה של הולנדר ונקבע שאותו כלב הוא כלבו האהוב של אחד האנשים, ואילו אדם אחד היושב עם שאר הניצולים הוא האדם שגרם במזיד לשקיעתה של הספינה הגדולה אותה הם נטשו, האם גם אז התשובה תהיה אותה תשובה? חשוב מכך – שאלו את האדם ברחוב מה יקרה אם בסירת ההצלה יהיו עשרה יהודים ואדם ערבי? עשרה לוחמים ואדם אחד שלא עשה צבא? עשרה סטרייטים והומו אחד? אנחנו אוהבים לחשוב את עצמנו כיצורים רציונלים ומוסריים, אבל אני מניח שכולכם יודעים שאנו נקבל תשובות מאד קשות, לצערי הרב, מהרבה מאד אנשים לגבי הסיטואציות אותן אני העליתי, האם קביעה שניתן לזרוק אדם הנמצא במיעוט אידאולוגי (עבור אותם שונאים, אכן מדובר באידאולגיה ולא בביולוגיה או תרבות) תקנה לנו, הנמצאים הרחק מאותה סירת הצלה תיאורטית, את הרשות לפגוע באנשים אלו? ברור שלא. הולנדר מנסה לצייר מצב בו השוני הביולוגי הוא זה שמאפשר לנו להרוג את הכלב על הסירה, ולהרוג מאה אלף מאחיו בכל שנה כאן בישראל, בגלל שאין להם בתים אנושיים, או להרוג מיליארדים של יצורים חיים אחרים. הסיבה היא לא ביולוגית, אלא מעמדית בלבד, ועלינו להבין זאת.

הרי מהו מוסר? ברוסיה הפגיעה בהומואים הפכה להיות לגיטימית לחלוטין, האם זהו לא המוסר של האדם הרציונלי ברוסיה, לשיטתו של הולנדר? האם הוא חושב ששם יש פגם, על פי "הקורא הרציונלי"? דעת הרוב איננה בהכרח רציונלית או נכונה. הולנדר מסרב להסביר את חוסר חשיבותו של הכלב, ומתעקש רק להצביע על כך שהציבור הרחב יסכים להקרבתו.

הפגנה נגד פוטין. האם מדובר בהטפה?

הפגנה נגד פוטין. האם מדובר בהטפה?

הולנדר נכנס למעבדה סטרילית נוספת, הפעם ביער, וניצב מול גופותיהם של צבי ושל אדם אשר מתו ממכת ברק. הוא קובע חגיגית שאכילת אדם שמת בנסיבות אלו איננה טבעית ואיננה מוסרית, ואני שואל מדוע? גם כאן אין שום הסבר פרט לגיוס הדעה הרווחת שמעשה זה איננו נכון. ישנן חיות טורפות האוכלות גם את בני מינן, והסלידה שלנו ממעשה זה, מלבד העובדה שאיננו טורפים בכלל, היא תרבותית בלבד. במקרי חירום של רעב קיצוני היו בני אדם מערביים שאכלו את חבריהם שלא שרדו. תשובתי האישית לשאלה זו (שוב, מדובר בשאלה סטרילית שאין לה שום חשיבות או השפעה על המציאות) היא שלא הייתי אוכל אף אחד מהם, אין כאן שום קשר למצב בו המוני בני אדם קונים בשר עטוף בניילונים מהסופרמרקט.

הולנדר ממשיך הלאה ומדבר על השוואת הרבעתה של הפרה לאונס של אישה. שוב, במסורת המאמר שלו, הוא איננו מסביר דבר, אלא רק מגייס את הקוראות שלו להסכים עם דעתו ולזעום על ההשוואה מבלי לספק הסבר, כיאה למערכת פוליטית ופופוליסטית כנגד קריאה לשחרור בעלי החיים. האדם המזריע דוחף אגרוף אחד אל הרקטום של הפרה, וצינור מתכת מלא בזרע של שוורים אל תוך איבר מינה. כאשר היא ממליטה את העגל שלה, הוא נלקח ממנה לאחר שעות ספורות, כששניהם בוכים ימים ולילות בגלל הפרידה. הוא נשלח לשחיטה, והחלב שהיה מיועד לו מגיע ללקוחות האנושיים. לו מעשה זה היה נעשה, מילה במילה, על אישה ולא על פרה, איך היינו קוראים לו? שוב פעם, כפי שהבדלנו בעבר בין אונס ורצח של אנשים לבנים ובין אונס ורצח של עבדים שחורים, גם כאן ההבדל היחיד הינו במעמד החיה – שפחה חסרת חשיבות. הולנדר צריך לראות יותר תמונות של פרות הכבולות לגדר הרפת בזמן של גופן מוחדרים אגרופים וצינורות, בטרם ימהר לפסול את המעשה הזה כהתעללות וכאונס. שוב פעם, אין כאן שום התייחסות עניינית למעשה, רק זעקה לקהל הרחב לא להשלים עם השוואה של פרה סובלת לאישה סובלת.

 מה לגבי פרה המקבלת טפיחה בישבנה? הסיטואציה כאן כבר נעשית אבסורדית ומופרכת. אבקש מהולנדר לזכור שפרה איננה מבינה את מגוון האינטריגות בתוך התרבות האנושית, זו אשר מקנה משמעויות של עליונות ותקיפה מינית לטפיחות כאלו. שאלתו של כותב המאמר נמצאת, לצערי, צעד אחד מהצבעה על העובדה שפרה לא תיעלב אם נקרא לעברה בקריאות סקסיסטיות ונצביע על עטיניה.

 הגענו לנקודה בה עלי לבחון, יחד עם כותב המאמר, אני מקווה, את שאלת המוסר והרציונל. האמונה הרווחת שאנו נבדלים מבעלי החיים ברציונליות שלנו ובחשיבה שלנו, נובעת ממקור אחד בתולדות החשיבה האנושית. אריסטו הוא הפילוסוף אשר קבע את ההיררכיה העולמית, לפיה הצומח נועד לשרת את החיה, והחיה נועדה לשרת את האדם. אנחנו ממשיכים לחשוב כפי שחשב אריסטו כשמדובר בעליונות שלנו על בעלי החיים, למרות שלא היינו מעיזים, לדוגמא, להשתמש בו כדוגמא ליחס הרצוי בין גברים ונשים. ההפרדה הזו, לפיה האדם נפרד מכל שאר בעלי החיים משום שבניגוד אליהם הוא הגיוני, לא רק שאיננה נכונה כשמסתכלים על הספקטרום (זו מילה חשובה ביותר!) של בעלי החיים, היא גם לא כל כך נכונה כשמסתכלים רק עלינו בני האדם! ההבדל בין בינת האדם ובינתם של בעלי החיים היא לא בינארית. זה לא שבעלי החיים אינם תבוניים כלל ואילו האדם תבוני. ישנו רצף, ספקטרום, של תבוניות, עליו נמצאים בעלי המוח השונים. אנחנו בחרנו את התבונה כמפתח היחידי לשאלת חשיבותם של החיים, כי זה המעט שיש לנו, ואנו מתעלמים מכך ששאר בעלי החיים הם גם כן תבוניים, חלקם מאד. הם פשוט אינם תבוניים באופן בו אנחנו תבוניים.

אין רגשות אנושיים. יש רגשות.

אין זה אומר שאנו נמצאים בעמדה נעלה יותר, ופה נדרש בדק בית מקיף ביותר לגבי התבונה וההיגיון שלנו, ולאן הם הובילו אותנו. "האדם הרציונלי", עליו מכריז הולנדר, הוא זה הנלחם ללא הרף נגד בני מינו (אך לא אוכל אותם!) בגלל אמונה באל, בגלל אמונה בכך שאדמה בת מיליוני שנים יכולה להיות שייכת לו, ובגלל כסף, המצאה חסרת ערך שהמציא. האדם הרציונלי פוגע בעצמו ללא הפסקה, פוגע ביצורים החיים הסובבים אותו ופוגע אנושות בסביבה בה הוא חי. האדם הרציונלי חי את חייו בצורה בה רובם עוברים מבלי שיהיה באמת מאושר. האדם הרציונלי הורג מיליארדים של בעלי חיים רק כדי ליהנות לרגע מאכילתם, כשהמשאבים המבוזבזים על משק החי גדולים בהרבה ממשאבים המושקעים באוכל צמחי. יש הבדל אחד בין האדם ובין שאר בעלי החיים, שהוא בינארי, מוחלט, הבדל של שחור ולבן. כל בעל חיים שיעלם מעל פני האדמה יפגע בצורה זו או אחרת במערכת האקולוגית המאוזנת של הטבע. האדם הוא היחידי שהעלמתו מעל פני כדור הארץ תשקם מינים ביולוגים בפרט, ואת כדור הארץ בכלל. זו איננה קריאה להשמדת האנושות, אלא קריאה לשים את ה"רציונליות" של האדם בפרופורציה שתעניק לנו מעט ענווה שחסרה לנו בתור בשליטים האלימים של העולם. מי שמכיר את ההיסטוריה של המין האנושי ועדיין מכריז עלינו כיצורים מוסריים, ובכן, צר לי עליו. מי שחושב ש"מוסר" יכול להוות מנגנון חשיבה שיאפשר פגיעה בקבוצה זו או אחרת כאקט מוסרי, צר לי לבשר לו שהוא איננו מדבר על מוסר אלא על סוג אחר של כוחנות.

הולנדר שואל איך יתכן שכל התרבויות האנושיות אוכלות בשר, ואיך יתכן שזה טעים לנו. התשובות הן פשוטות. אכילת הבשר היא אקט קדום ביותר, בערך מגילוי האש, ולכן התפשטה אל כל קצוות כדור הארץ יחד עם מסעות ההתיישבות של האדם. אין שום חשיבות למה שקרה בעבר, מהסיבה שאנו נלחמים כל כך קשה לשנות את רוב מעשי העבר שלנו, כמו יחס לנשים או לעבדים אנושיים, כך שאין טעם להצביע על אכילת הבשר ההיסטורית שלנו כאבן שאסור להפוך. למה זה כל כך טעים לנו? ובכן, תנו לרוב בני האדם בשר נא ולא מתובל כלל, כזה שניתלש זה עתה מגופה, ונוכל לדבר בצורה מבוקרת יותר על אהבתנו לטעמו. בנוסף, עלינו לשאול האם טעם הוא סיבה מספקת לקידוש השחיטה, לדעתי התשובה היא לא.

 הולנדר מגיע ומפשפש בגופם של הטבעונים על מנת להוכיח נקודה נוספת בין טיעוניו הרבים, ומדבר על ויטמינים וברזל. השאלה הראשונה שנשאלת היא " מדוע טבעונים חייבים לנהל דיאטה קפדנית?", זאת בניגוד לאוכלי בשר. השאלה הזו מוטעית מיסודה, ואם כל אוכלוסיית העולם המערבי תיבדק, אנחנו נגלה שחלק גדול ממנה סובל מחוסרים אלו ואחרים. טבעונים לא צריכים לנהל "דיאטה קפדנית", אלא לאכול אוכל עשיר ומגוון. מינרלים וחומרים חשובים אחרים אינם מיוצרים בגוף בעלי החיים, זו שטות לחשוב כך. הם מגיעים אל בעלי חיים דרך האוכל שהם אוכלים, או דרך תוספים וזריקות, ולכן כששוחטים אותם הם מגיעים אל בית הלקוח עם הויטמינים בתוכם. אנו נוטים לחשוב שבעלי החיים אותם אנו אוכלים מלאי מינרלים וויטמינים באופן טבעי, אך כדאי להבין מספר פרטים חשובים שישנו את אופן המחשבה העיוור הזה.

ויטמין די הוא ויטמין שמיוצא בגוף בעזרת אור השמש, ולכן רובנו זקוקים לתוסף שכזה מאחר ואיננו נחשפים לשמש כמו בעבר. גם חיות המשק אינן נחשפות לשמש כמו בעבר, מאחר והן סגורות במכלאות כל חייהן במקום להיות משוחררות. רבים מאותם בעלי חיים מקבלים תוספים אל תוך גופם על מנת להשלים את החסרים, ובעצם כך נמנע הצורך של האדם לקחת תוספים, לא מסיבה טבעית, אלא בגלל שתוסף כבר הוזרק אל הפרה, כמו גם אנטיביוטיקה שונות (לכו לבקר ברפתות במרכז הארץ, ותוכלו לראות עד כמה הפרות האומללות חולות).

ויטמין B12 הוא ויטמין המיוצר על ידי חיידק שבדרך כלל ניתן למצוא אותו באדמה. כשהיינו אוכלים אוכל היישר מהאדמה, היינו מקבלים את הויטמין בצורה טבעית. כשהיינו אוכלים פרה שרעתה באחו בצורה חופשית, גם אז היינו מקבלים את הויטמין בצורה טבעית. כיום, כשהפרה לא אוכלת עשב אלא חציר, היא מקבלת, לרוב, גם תוסף B12, שוב, במקום הצרכן.

 הולנדר כועס על טענתו של יורופסקי כי אין תוצר אדמה שיכול להזיק לאדם. אני חושש שהולנדר לא הבין את דברי יורופסקי, כשהוא מציג בניצחון את הטבק כצמח שיכול להזיק לאדם. יורופסקי דיבר על מאכלים, וברור לכולם, גם לו, שיש צמחים רעילים. טענה זו של הולנדר היא מפתיעה בחוסר הרלוונטיות שלה, שידמה לטענה לפיה לא ניתן לסמוך על אכילת בעלי חיים כבריאה, מאחר וצריבה על ידי מדוזה מסוימת הנמצאת בחופי אוסטרליה יכולה להרוג בן אדם תוך דקות.

  הולנדר צועד קדימה ושואל – " האם יש לו צידוק רציונאלי ומוסרי להשליך עליהן את רגשות האדם ובמיוחד את העדפותיו המוסריות, תוצר תבונתו הייחודית מהאיבר הייחודי?". משפט זה, כמו כלל גישתו של הכותב, מראה על האגוצנטריזם ההומני והעיוות שבהבנה שאיננו שונים כפי שנראה לנו משאר בעלי החיים סביבנו. יורופסקי לא משליך על בעלי החיים רגשות אנושיים. אלו אינם רגשות אנושיים, אלא רגשות. כל אדם שאפילו התקרב לכלב הבין מייד שלכלב יש רגשות. הכלב שמח, הכלב עצוב, הוא מפחד, כועס ונהנה. מי שראה פרה משוחררת לחופשי ראה שהיא מפגינה את אותם הרגשות בדיוק. מי שראה פרה אשר העגל שזה עתה המליטה נלקח ממנה, יודע מהו יגון אמיתי. עבדות איננה יכולה להיות תקפה רק לבני אדם. דוקטור סטיבן בסט מגדיר אותה יפה בהרצאותיו לגבי שחרור בעלי חיים, ומסביר שעבד הוא כל מי שמוחזק בניגוד לרצונו. עבד הוא כל יצור חי אשר מישהו חזק ממנו הופך אותו לחפץ. הכותב מבלבל את עצמו בכעס על יהירותו של יורופסקי, כשהוא מציע יחס הומני (יחס הומני הוא יחס הרואה את האדם במרכז, זוהי מילה לא מוצלחת בנושא זה) לבעלי חיים, ושואל מניין לנו לדעת שלא טוב לאותם בעלי חיים כפי שהיה טוב להם לו היו חופשיים. האין זו הגישה היהירה, המבטלת את הרצון לחופש?  הכותב מנסה להרחיק עצמו מבעלי החיים על ידי הצבעה על רגשות שונים ודרך חשיבה שונה, אך איננו מצליח מאחר ואין דרכים שונות. אין הבדל בינארי, רק הבדל לכאן ולכאן בספקטרום של תבונה ורגישות.

 מעבר לכך, הכותב עושה מעל ומעבר על מנת להתנגד לדבריו של יורופסקי, ואפילו מביע התנגדות לרצון לגרימת נזק מינימאלי ככל האפשר לעולם בו אנו חיים. זוהי מהות החשיבה הקפיטליסטית, האנוכית, היהירה, הבזבזנית והנהנתנית, ולפחות כאן הכותב מצליח לנסח, בעקיפין, את ההבדל בין אדם ובהמה. האדם הורס הכל, וכמה שיותר.

 לאחר הבלחה זו של הבנה איתה אני מסכים בצורה מסוימת, הכותב חוזר אל גישתו אשר מתעקשת לא להבין את דבריו של יורופסקי. יורופסקי איננו מכחיש שואה, כפי שהולנדר כותב, רק מצביע על שואה גדולה יותר ומתמשכת הרבה יותר. אם יקרא הולנדר את דבריו של יצחק בשביס זינגר, אם יקרא את הספר 'כל יום הוא טרבלינקה", אולי יבין. עד אז הוא שוב פעם מנסה לגייס את הקהל לצידו ללא הסבר ברור למה הוא עושה זאת, ללא טיעון נגד כלשהו.

 לקראת סיום, הולנדר דורש להעניש את האנשים המצולמים בוידאו שמראה יורופסקי, בו נראים בעלי חיים הסובלים קשות מהתעללות, ומבקש להביא את תעשיית המוצרים מן החי לרמה התואמת את המוסר האנושי. להולנדר יש לי דבר אחד להגיד – זו הרמה התואמת את המוסר האנושי הנוכחי, בדיוק מה שראית בוידאו. אין תעשייה של ניצול בעלי חיים שיכולה להיות עדינה איתם בזמן שעליה לספק כל כך הרבה מוצרי מוות לבני האדם. אין תעשייה תחת משטר הברזל של הקפיטליזם, שיכולה להרשות לעצמה חמלה כלשהי על חשבון מהירות התפוקה. הדרישה להעניש התעללות "שאין לה מקום" היא התנצלות מגוחכת של אנשים הדורשים את המשך הניצול וההרג. זו בדיחה, ובדיחה גרועה ביותר. ב"אדום אדום" ו"זוגלובק" כבר יודעים שאף אחד לא באמת רוצה להעניש על התעללות בבעלי חיים.

הדיקטטורה הגדולה מכולן היא הדיקטטורה הקפיטליסטית, מאחר והיא חורגת מגבולות האדם וכובשת את עולם החי, יחד עם הסביבה, שניהם נדרסים ומתרסקים על מנת להאכיל מערכת כלכלית אשר הוצאנו מכלל שליטה, והיא רודפת אחרי גירעון עולמי שרק גדל משנה לשנה בהבטחה לעתיד טוב יותר שלעולם לא מגיע לכלל אלא רק לחלק מהפרט. הדת האמיתית והמסוכנת היא זו הדוגלת בחופש המוחלט של האדם, הנחשב לנעלה מכל שאר היצורים החיים, גם על חשבון חיים, וגם על חשבון מדינות שלמות הנכבשות תחת הסיסמה הקדושה 'שוק חופשי', אשר בגבולותיו המתרחבים אין חופש אלא לבעלי ההון ולכסף עצמו. דרישה להמשיך לזהם ולהרוס בשביל רווח, דרישה להמשיך לפגוע ביצורים חיים בשביל רווח והנאה, אלו המניעים של מאמרים מסוג זה שעליו עניתי בטקסט ארוך זה, והגיע הזמן שכמו ששחררנו עצמנו ממלתעותיהן של צורות שלטון אחרות בעזרת החשיבה ההומנית, נשחרר עצמנו ממלתעות הכלכלה המקלקלת בעזרת חשיבה חכמה יותר, כזו המכבדת לא רק אותנו בני האדם.  אנו הפכנו לרודנים הרצחניים של כדור הארץ, הגיע הזמן לרדת מכס השנהב הזה, מכס המוות האיום, ממגדל השן של היהירות האנושית העיוורת לכל עבדיה, מחשיבה לפיה הכסף והחופש להרוויח כסף חשובים יותר מכל דבר אחר, מחשיבה לפיה כל איכויותיו של הטבע צריכות להתפרק לכדי פונקציות שיעזרו לנו, בני האדם. הגיע הזמן להתחיל לתקן מה שהרסנו בכזו חוצפה.

3 מחשבות על “כשקפיטליסטים אנוכיים מגוננים על פגיעה בבעלי חיים

  1. ראשית, נהניתי מאוד לקרוא את הביקורת שלך על דבריו של הולנדר, שנראה יותר שנכתבו ממקום של חיזוק השכנוע העצמי והאחיזה העיקשת בקו חשיבה עיוור, אולי ברמת דבקות דתית, כשבאופן אבסורדי, הוא בוגד באלמנט החשוב ביותר בו הוא אמור לתמוך כמדען: חשיבה ביקורתית ופתוחה.
    מהיכרותי השטחית עם הולנדר הזה, אני יודע שהאיש היה מעורב גם בביצוע ניסויים בבעלי חיים לפי מה שהוא אומר, ומכאן צידודו בפגיעה ממוסדת בבעלי חיים ברור. העניין הוא שזה לא נעצר בבעלי חיים. כבר יצא לי להיות עד להתבטאויות גזעניות ופוגעות של האיש כנגד אוכלוסיה לא יהודית בישראל. גם אז האיש מיהר להכחיש, להסביר ובעיקר להזיע.
    מדאיג אותי יוצר מכל שהאיש שואף להגביר מעורבות בחינוך. בשעתו הוא ניסה לשכנע את אריקה לנדאו להיכנס למיזם כזה, לא ידוע לי מה נהיה בסוף, אבל מה שבטוח זה שאת דעותיו ואת תצורת המחשבה המעוותת, המכבה, הוא לא מתכוון לשמור לעצמו.

  2. מאמר מעולה! תשובות ענייניות לא רק להולנדר, אלא לכל אדם שטוען טענות נגד יחס הומאני לבעלי החיים – טענות שמכורח המציאות יהיו בעלות כשלים לוגים רבים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s