Home

 המגדל

אותה תפאורה מרשימה הנראית היטב במיטב סרטי האסונות העתידיים איננה דבר חדש. הריסות של מבנים גדולים היוו רקע להתרחשויות מבוימות עוד מימי הבארוק, ועוצמתו של הדימוי הזה, של מבנה הרוס, לפעמים משכיחה מאיתנו את התכלית הראשונית אשר בשבילה הוא נבנה. נראה שמיצוי הפוטנציאל של המבנה אדיר מימדים ,כמו גם מיצוי תכליתו, בא לידי ביטוי בצורה המשמעותית ביותר בהרס ובחורבן שלו. דוגמא טובה לכך אפשר למצוא בארצות הברית,  במקרה של תרבות מסכים ושיתופי מדיה,שם הרי ברור ששיא זריחתם של מגדלי התאומים בעולמה עמוס הדימויים של ההכרה באנושית היה עם קריסתם.

את אותן הריסות אבן גדולות אנחנו מכירים מהצגות, סרטים וספרים. אותה שארית של מבנים ישנים, מכוסי ירוקת וצמחייה, מהווה מקור לא מבוטל של  התפעמות רגשית עמוקה בשל היות אותן הריסות יציר כלאיים –  חציין טבע וחציין בנייה. הארכיטקט הגרמני אלברט ספיר הגדיל לעשות בימי שירותו בגרמניה הנאצית, כשברא את המושג "ערך החורבן"  במטרה לבנות מבנים מונומנטלים אשר הריסותיהם יהוו נוף אסתטי גם אלפי שנים לאחר נפילתם. זו תהיה הגזמה לטעון שספיר לא ייחס חשיבות לבנייניו בזמן שהם עמדו ושירתו את יושביהם, אך החשיבות העליונה לגבי רגע "מותם" היא הגורם החשוב באסתטיקה שלהם, בבנייתם  ובכל קיומם בעצם.

כמה מטרידה ומופרכת המחשבה שחשיבה שכזו קיימת לא רק ביחס של האדם לארכיטקטורה, אלא גם ביחסו ליצורים חיים. בשני מקרים אלו הדבר שמחזיק את הקישור הרעיוני בין אותם בניינים ובין הקורבנות עליהם אדבר הוא אותה פעולה אשר כופה משטר של קיום פיזי שונה ומחושב מראש על  אותו האובייקט, וזאת על מנת שישרת אותנו היטב בעתיד, עם חורבנו.

תרנגולים המיועדים להישחט עבור בשרם שונים מאד מתרנגולות המיועדות להטיל ביצים. עד כדי כך הם שונים, שכשאפרוח זכר בוקע מביצה הנמצאת בבעלותה של תעשיית הביצים הוא נזרק למות מאחר ואין בו שום שימוש, לא לתעשיית הבשר ובטח שלא לתעשיית הביצים. במשך שנים רבות תכננו ובנינו זנים שונים של תרנגולות על ידי רבייה מבוקרת ורגולציה גנטית שדרכן הגיעו לעולם תרנגולות מעוותות המיועדות לתעשיית הביצים ותרנגולות מעוותות המיועדות לתעשיית הבשר. עד כדי כך שונים הזנים הללו זה מזה, עד שבגיל שבעה שבועות תרנגול המיועד לשחיטה יהיה גדול פי כמה וכמה מתרנגולת מטילה. אותו עיוות גורם לקריסת הגוף ואיבוד היכולת ללכת, פגיעה באיברים פנימיים ומוות מהתקפי לב. באתר של אנונימוס מתואר היטב כיצד תעשיית השליטה הגנטית בתרנגולות מתייחסת לתרנגולות אותן היא מגדלת לא כפרטים, כתרנגולות, אלא כ'חומר גנטי'. במקום המונח הביולוגי 'זן', השימוש הוא במונח 'קווי יצור'. כך מתארת את התהליך חברה לעיוות גנטי בתרנגולות, הציטוט לקוח מאתר אנונימוס –

"כאשר מתבקשים המטפחים של 'אפרוחי כביר' להתאים פטם [תרנגול בתעשיית הבשר] לשוק מסוים – הם מבקשים מהלקוח, קודם כל, להגדיר את מטרות הגידול, הכוללות שיקולים אקלימיים, תזונתיים, ממשקיים, תברואתיים ושיווקיים. לאור מטרות הגידול יכולים המטפחים הללו להציע ללקוח פטם מהכלאה ייחודית המתבססת על הבנק הגנטי העצמאי של 'אפרוחי כביר', לכך אפשר לקרוא 'פטם כבקשתך'."

the tower

על אדם מול תת חיה

  השנים חולפות ובהן אנחנו רצים בפראות בדרך הסופית אל ביסוס טוטאלי וברוטאלי של שלטון הדמים ההרסני שלנו בעולם, תוך אמונה עיוורת וכמעט משיחית ש"ככה זה בטבע" ושהנזקים להם אנו גורמים ייעלמו בעתיד. הנה אנחנו המדמים עצמנו לאלים על פני כדור הארץ, או לפחות להתגשמות רעיון העל-אדם, ולא רק שהרחקנו את עצמנו יותר ויותר משאר החיות, גם לקחנו את החיות ודרדרנו אותן מטה ומטה במורד הקיום. את התרנגולים המיועדים לשחיטה בנינו כך שבקושי יתפקדו בעודם בחיים. החשיבות הגדולה שלהם, כך כפינו על קיומם, היא לאחר מותם, בשאריות גופם המנופח במיוחד למטרה זו. את חייהם של התרנגולים השוונו לקיומו של המבנה,  או כל חפץ אחר שבנינו. הם שם על מנת לשרת אותנו, והפוטנציאל היחיד אותו השארנו להם יתממש רק לאחר שנהרוג אותם.

יגידו אנשים – אבל אנחנו באמת בנינו את אותם תרנגולים, ולכן הם אכן שלנו לעשות בהם ככל שנרצה. כשאנו חושבים באופן כזה אנחנו מתעלמים מכך שעיצוב התרנגול אותו אנו אוכלים הינו עיוות מכוון של תרנגול קיים, ואותו התרנגול הוא יצור חושב, מרגיש וחווה את העולם בדומה לנו. אנחנו מתעסקים ברגולציה של המוות, שהרי עיצבנו את אותו תרנגול בשבי מאחר וקבענו חד צדדית שתכליתו המוחלטת תהיה בשחיטתו, ולכן קל לנו לשכוח לגמרי מחייו של אותו תרנגול אומלל, אומלל אך ורק בגללנו. אותם "קווי יצור" של תרנגולים עליהם כפינו חיים קצרים טרם שחיטתם אינם יכולים אפילו ללכת מרוב גודלם, ובשלב מסוים רגליהם פשוט קורסות. זהו הניתוק המוחלט לו גרמנו, בין הטבע והמבנה, כשהבאנו לעולם בעלי חיים שגופם וקיומם בוגדים בהם, וזאת על מנת לקדם ככל הניתן את חורבנם ובכך את החוויה האמיתית אותה יעדנו לעצמנו בעודנו דורכים על גופותיהם.

הרומנטיזציה של המוות

אנחנו מוצאים הרבה תאווה בנגיסה בפיסת בשר של החיות אותן אנו שוחטים. לא קשה להיתקל בתמונות של נערות יפות הנוגסות בבשר במטרה לגרום לצופה לחשוק בנערה כמו בבשר, בעיקר בתרבות המערבבת תאוות בשרים עם תאוות בשרים. שמלתה של ליידי גאגא, עשוית פיסות הבשר אשר נתפרו אחת לשנייה, היא דוגמא אחרת לאופן בו חורבנם של החלשים מאיתנו משרת אותנו אסתטית יותר מפרקטית. לא צריך ללכת רחוק עד לניצול הגוף הנשי לצורך פרסום הבשר, או ניצול הבשר לצורך פרסום עצמי במקרה של ליידי גאגא, אפשר לגשת למזללות השונות, בהן אין שום ערך אמיתי לארוחה מלבד הערך החברתי – וירטואלי והאסתטי שלה. זו בדיוק הסיבה שאף אחד לא יגיש לכם בשום רשת של מזון מהיר המבורגר חתוך ומונח בתוך לחמנייה ארוכה במקום עגולה, לדוגמא.

ערכו האסתטי של חורבן החיים הוא המכתיב את כל התעשיות הניזונות מפגיעה בבעלי חיים חוץ מתעשיית הניסויים בבעלי חיים, בה הפגיעה בגוף החי חשובה יותר מהמוות שלו. בעוד שבתעשיית האוכל האסתטיקה של החורבן הינה בת חלוף ונעלמת עם אכילתה, ההתפעלות מהרס החיים הינה מתמשכת יותר בתעשיות העורות, הפרוות וגם בציד המניב אחריו ראשים תלויים על קירות, שטיחים עשויים מעור החיה הניצודה ופוחלצים. צילום ושיתוף תמונות של מאכלים העשויים מבעלי חיים עוזר להנציח את אותו הרס ולהפוך אותו למושא הערצה אל זמני.

לא רק סביב החורבן עצמו אנו בונים חומות של דימויים רומנטיים ומשכנעים, אלא גם סביב ההשמדה עצמה. את המושג 'צער בעלי חיים' המצאנו בדומה למושג 'שחיטה כשרה' על מנת לגרום לתהליך ההובלה למוות ולהליך השחיטה עצמה להראות כמה שיותר ידידותיים לנשחטים.  בסופו של יום עלינו להבין שהסבל והמוות להם אנו גורמים כבר ממזמן אינם קשורים לשום צורך הישרדותי או קיומי, אלא לראייה האנוכית, המנוכרת והצרה המחפשת את ההתפעלות בעולם סביבה, ומוצאת סוג זה של התרגשות בחורבנם של חיים אחרים. אם יש משהו גרוע יותר מהשמדה המונעת משנאה, זו השמדה המונעת מתאווה מנוכרת. הבחנה זו מתבצעת על ידי השקפה חיצונית על הנעשה, כמובן. לנשחט עצמו לא משנה מדוע שוחטים אותו.

'.

2 מחשבות על “ערכו של החורבן

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s