Home

ממש לא מזמן היו ימים בהם אנשים זעקו בעד תקיפה בסוריה ולא נגדה. זה היה כשאובמה עוד לא אמר את דבריו לאחר פרסומן של תמונות הזוועה בהן ניתן לראות ילדים מתים מהתקפות גז. את התמונות זכיתי לראות (ובצדק) על ידי אנשים שפעם כעסו על כך שאני מעלה תמונות זוועה של חיות מתות, וצעקו "סנאף!!" בכעס, והנה הם עושים את אותו הדבר, רק עם בני אדם. אף פעם אל תגידו אף פעם, אני מניח.

moving-redline

ישנה קריקטורה מוצלחת שהדגימה את ההתקפלות דאז מההכרזה ששימוש בנשק לא קונבנציונלי יהווה קו אדום עבור משטר ארצות הברית. על האדמה נחו להם מספר קווים אדומים, ואסד פוסע לו להנאתו על פניהם. מה שאובמה עושה, כמובן, זה פשוט להניח קו אדום נוסף במקום לפעול. נו, אנחנו מכירים את זה עם הזזת הקו האדום והקו השחור בכינרת בשנות בצורת. גם במקרה הזה זו הממשלה שהורגת אותנו כלכלית ופסיכולוגית. לו היו פועלים לאסוף מי גשמים בערים השונות, ולו היו אוספים טל ולחות מהאויר, עוד היינו יכולים לטבוע פה. אבל אני עוד פעם סוטה מהנושא.

בהנחה שאנשים מתכוונים לדברים שהם אומרים, אנחנו הרי מכירים את השקר הזה, דחיית הפעולה, בעוד צורה כואבת- כשאדם שאוכל בשר מכריז ש"צריך להפסיק להתעלל בהם סתם, ולהעניק להם חיים טובים יותר לפני השחיטה". אילו הכרזות סרק משעממות, אשר בעזרתן אנחנו מצליחים לגרום לעצמנו לאכול את גופותיהם של הנספים, תוך סימון קו אדום שמצביע על אנושיות והתחשבות מצידנו, לכאורה.

 הרי לא היה אוכל בשר אחד שעשה משהו כשמועצת הלול אסרה לשחרר לחופשי 1000 תרנגולות שסיימו את תפקידן הכפוי בלול במושב אומץ, והכריחה את בעלת הלול להזמין רכב שיחשמל אותן למוות וייפתר מגופותיהן שתיזרקנה לפח. האם זה לא קו אדום?

 הרי לא היה אוכל בשר אחד שהתרעם על כך שעל מנת לחסוך בהוצאות מאכילים פרות בחרא של תרנגולות. האם זה לא קו אדום?

 כמה יהודים יקרים הפסיקו לאכול בשר אחרי שהתברר שמדובר בגרימה של צער וסבל קשים מנשוא לעגלים האומללים לפני בוא הסכין, אותה שחיטה שאנחנו כל כך אוהבים לשקר לעצמנו ולהתגאות בעדינות ובחוסר הכאב שבה. חבורה של ליצנים טיפשים, גם גרימת צער וגם שקר. רצחתם שתי ציפורים במשפט אחד.

 אלפי אפרוחים שנזרקים חיים לפח בכל יום על ידי תעשיית הביצים? האם זה לא קו אדום?

האמת היא שאני פולש פה בכוונה לדמגוגיה מכוונת ועגומה, בדומה לאוכלי הבשר מציבי התנאים. מוסר ההשכל האמיתי של תחקיר כולבוטק שגילה לנו מה קורה באמת במשחטות הוא מוסר ההשכל האמיתי מסיפורה של מועצת הלול שהתנגדה להצלתן של תרנגולות שאין בהן יותר צורך כלכלי. מוסר ההשכל הוא שבתעשייה של ניצול אסור שיהיו קווים אדומים ואסור שתהיה הנחה כלשהי למישהו מהמנוצלים. מה שהצופה בבית למד זה שעכשיו עליו להמשיך ולחיות עם הידיעה לגבי הכאב והסבל הבלתי נתפסים, ולא שעליו לעצור את כל זה. הסיבה שאנחנו לא עוצרים את השואה הזו היא לא כי אנחנו לא יכולים או לא רוצים, אלא כי אנחנו צרכנים, ואין דבר כזה צרכנים נבונים, רק צרכנים הפותחים את פיהם וקונים בהתלהבות כל מה שמפורסם מספיק.

 בל נשכח :

היום בבוקר הגיעו פעילות למען בעלי חיים וחסמו בגופן את שערי משחטת 'אדום אדום', בה תועדו זוועות והתעללויות בבעלי חיים, מתוך יחס אותו השווה הווטרינר של אותה משחטה ליחס של הנאצים כלפי היהודים.  מבחינה מסוימת קהל הצרכנים של אדום אדום, שנותר מבולבל מאד אחרי התגלית המזעזעת, אך עם רצונו להמשיך לעשות את תפקידו ולהיות צרכן של בשר גופות, יכול להודות לפעילות הנפלאות שחסמו היום בגופן את שערי מפעל המוות הזה. עכשיו יוכלו הצרכנים להגיד – "כן, ההתעללות במשחטת 'אדום אדום' היא נוראית, אבל באיזו זכות אותן פעילות חוסמות את הכניסה למתקן?". זה קל יותר להתנחם בבלבול סדרי העדיפויות מאשר לקום ולעצור את תהליך ההאבסה שלנו, הצרכנים, הניזונים משואה של אלפים.

בשער הכחול של המוות

בשער הכחול של המוות

נכון לזמן כתיבת מילים אלו, הפעילות נעצרו והן מוחזקות במשטרה. בכתבה המתארת את הפרשה נכתב – " ההפגנה הסתיימה והמפעל חזר להמשך עבודה סדירה". שימו לב לעין של הפרה המצולמת בתמונה. היא כבר איננה בחיים.

 1240649_414526671991003_453034212_n

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s