Home

 world-war-z

מלחמת העולם וי

פרק 15 בספר "עולם חדש מופלא" מעמת אותנו עם סיטואציה מופרכת אך כל כך הגיונית ושכיחה. אל הדיקטטורה הסוציאליסטית השמחה ביותר שהגה האדם נכנס "הפרא", אדם שגר בשמורות החיצוניות לאותן מדינות בהן השלטון הפך את כל בני האדם לגלגלי שיניים חסרי חשיבה אינדיבידואלית, ביקורתית, ובכך בעייתית עבור השלטון. באותן שמורות בני האדם אינם מכורים ל'סומה', אותו סם משמח אשר המשטר במדינות המתועשות מעודד, מחייב, את אזרחיו לקחת. הפרא נתקל בחלוקת הסם עבור אנשים העוצרים מלאכתם וניגשים לקבל את המנות המגיעות להם, ומנסה להזהיר אותם תוך בקשות שלא יגעו בחומר הנוראי הזה. צופה מן הצד, כמו הדמות הרואה את הסיטואציה הזו בספר, מזדעזע. לא רק שאיננו מבין מדוע לעזאזל לא לקחת את הסם, הוא גם דואג לשלום הפרא המנסה לעצור את אותם אנשים לקחת משהו אשר הונח בידיהם מהיותם קטנים. "הם יהרגו אותו!", אותו אדם שלישי פוחד על חייו של הפרא.

death threat

מיד לאחר הצפייה בכתבה על ה"ג'יהאד הטבעוני" מבית היוצר של המגזין של אושרת קוטלר יצאנו עם חברים לקולנוע לצפות בסרט 'מלחמת העולם זי'. לא אהרוס שום דבר למי שמתכנן לצפות בסרט הזומבים הזה, אך כן אציין רגע אחד בסרט, בו מדען אחד מסביר לגיבור על המגפה הגדולה של אותם יצורים אשר כל שברצונם הוא לטרוף, ואומר – "אמא אדמה היא הרוצחת הסדרתית הגדולה ביותר". משפט כזה, בדומה לטענה שאנחנו טורפים "כמו בטבע", נובעים מחוסר יכולת מובהק להסתכל בצורה ביקורתית ואחראית על המעשים שלנו כמין האנושי על פני כדור הארץ. כל בר דעת מבין מייד שהאופן בו המין האנושי צורך בשר, חלב וביצים הוא הכל חוץ מטבעי. האם 'אמא אדמה' אחראית ליותר מתים מאלו שמותם נגרם על ידי המין האנושי? מזלו של אותו מדען שהוא דמות בסרט ואינו צריך לתת את הדין בפני היסטוריונים וזואולוגים.

violence 3

בכתבת ערוץ 10 בתוכנית של אושרת קוטלר נשמעו קולות רבים החוששים מג'יהאד טבעוני, קריאה שעובדת בקורלציה מרשימה עם הפחד מטרוריזם טבעוני בכתבה של מאקו רק יומיים לפני הבשורה על הג'יהאד. על הכתבה של מאקו כבר כתבתי מילים דומות, וגם בכתבה זו ניתן להיווכח כיצד התקשורת מציגה אפס אחוזים מהבעיה עצמה, ומאה אחוזים מאלו המצביעים עליה. אפס אחוזים אזהרה מה'סומה', מאה אחוזים ניסיון לחזרה לשגרת הסם האכזרי. אם ז'אן בודריארד אמר שאין דיאלקטיקה אלא רק הקצנה, הרי שהתקשורת לא תוכל למצוא הקצנה מפתה דיה ברעיון לשחרר לחופשי יצורים חיים ובסיבות העומדות מאחוריו, אלא בפנטזיה המתוקה שלה, שאולי פעיל לשחרור בעלי חיים יפגע בבן אדם יום אחד.

 לינק לכתבה המדוברת.

אילן גור, המו"ל של 'על השולחן', מדבר בכתבה על הטבעונות ככת משיחית של אנשים ש"ראו את האור". הוא מתאר את הטבעונים כאנשים ש" קפץ להם איזה באז שטבעונות זה דבר מזכך וטהור" ואני נוטה להאמין שכך באמת הוא חושב. עיוורון כזה, לא רק זה הנכשל לראות את נקודת מבטו של הקורא לשחרור בעלי חיים, אלא גם נכשל להבין שלא מדובר באקט המהווה שחרור כלשהו עבור בני האדם, אלא עבור החיות. הטענה הזו, הקריאה לטבעונות בשם "כת" או "דת", שהופכת לטיעון סטנדרטי במאבק נגד הקריאה לשחרור בעלי חיים מיגונם המתמשך, היא פרדוקסאלית ואף אבסורדית. משחררי בעלי החיים רוצים, דורשים, להראות את העובדה הפשוטה אך בלתי ניתנת לערעור, שאנו מעוללים סבל יום יומי בצורה בלתי מתקבלת על הדעת, ורק בעבור חוש הטעם שלנו. מצד שני עומדים בשורה אלו הקוראים לאותם פעילים "דתיים", ומכסים את העיניים של עצמם על מנת לא לראות, חלילה, למה הם גורמים, תוך שהם צועקים מנטרות כתובות מראש על היות האדם צייד. בעולם של ציידים, בעולם בו ההשוואה של בן אדם לאריה טורף הייתה הגיונית ולו במעט, בעולם כזה לא הייתה עבודה לאנשים שעמלו כל כך קשה וטשטשו את תמונות הראשים הכרותים על מנת למנוע עוגמת נפש בקרב קהל הציידים שצפה בכתבה. ההסבר לטשטוש, כמה אירוני, היה שהפעולה נעשתה בדומה לצנזור של שאר הערוצים, חשיבה עדרית בקרב אלו החושבים שהם אריות.

violence 4

 גור גם מודה שהוא אוהב בעלי חיים, אפילו יש לו חתול. סוג האהבה הזה, המעניק היררכיה של חשיבות ליצורים חיים, מי לליטוף ומי לשיסוף, הוא אחד הביטויים לחשיבה הדתית המהווה את הצאצא הממזר והמסוכן של הזריחה ההומאניסטית. בואו נבחן את החשיבה הדתית ההומאניסטית. על פי ראייה זו, הרי, כל הקיום עלי אדמות שייך אקסקלוסיבית למין האנושי שזכותו להחליט מה דינו של כל יצור חי אחר, וכיצד יכול אותו בעל חיים לשרת את האדם. אנו יודעים שהעתיד לא הולך להיות טוב במיוחד בגלל האופן הכבד והכואב בו אנו מנהלים את העולם דרך החשיבה הצרה לפיה אלו אנחנו שחשובים ולא אף אחד אחר, ובגלל הנזק העצום אותו אנו גורמים לחיות, לעולם ולנו על ידי תעשיית המוות הגדולה הזו. עם זאת, אנו מצפים למשיח, גם אם אנושי (הרי אלו אנחנו האנושיים שבמרכז), ולכן את הבעיה הזו פותרת אותה דת הומאניסטית על ידי הדחקת הידע לגבי הנזק לו אנו אחראים, והאמונה, התקווה, שבקרוב מישהו יפתור עבורנו את הבעיות להן אנו גורמים. אם כבר משיחיות מופרכת וחסרת בסיס, אפשר לדבר על הציפייה העיוורת לעתיד טוב יותר מבלי לעצור את המכונה המשומנת של תעשיית החי אשר הורסת את העולם שלנו כפי שמחקרים, בינהם דו"ח האו"ם 'צילו הארוך של משק החי' מראים. רק חשיבה שכזו יכולה להיות מספיק עיוורת למוגבלותה על מנת לגרום לגור להמליץ כיצד לפעול לאלו הקוראים לשחרור בעלי החיים אותם הוא אוכל, כפרעה האומר לבני ישראל מה עליהם לעשות על מנת להשתחרר מעבדות, וממשיך להחזיק בהם כעבדים בכל זאת. לאור הכתבות האחרונות וניחוחות של איומים באויר, רק אדגיש למי שמחפש סנסציות שאינן קיימות על מנת לזכות ב15 דקותשל רחמים עצמיים שלא השוויתי את גור לפרעה ושאין לי עניין בשטויות הללו.

 הכתבה של ערוץ 10 נושאת בתוכה אזהרה חמורה. טל גלבוע יוז מודיעה שהיא רוצה להראות לקהל הצרכנים את האמת שמאחורי האוכל שלו, וזו סכנה גדולה. קהל הצרכנים רוצה להישאר קהל של בורים שאינם שואלים שאלות ואינם יודעים תשובות, ולכן התמונות מהפעולה של תנועת 269, בה הונחו ראשים שנלקחו מפח האשפה של המשחטה במרכז תל אביב מטושטשות. יש סדר, כמו בספר 'עולם חדש מופלא', ומסוכן להחדיר ידע שיערער את הסדר הזה.

עוד סכנה מתוארת בכתבה הזו. שף אשר קוצץ גופות של תינוקות של כבשים מתלונן על איומים שקיבל. התלונה מוצדקת, ואין כל טעם בשליחת איומים שכאלו. אבל חשוב לציין שבסיטואציה הזו יש צד אחד שאומר את דבריו, לא מקובלים ככל שיהיו, בזמן שהצד השני קוצץ גופות של תינוקות של כבשים שגדלו בשבי. הכלבים אולי נובחים, נובחים חזק, אבל השיירה ממשיכה בדרכה אל המשחטה. יש לו, לשף, תשובה. יש חוק שמתיר לו לעשות זאת. גם זהו מוטיב של הדת ההומניסטית העיוורת לכל מה שאיננו חלק ממנה. לא רק שחוקים לא מהווים בהכרח הצדקה מוסרית, הגיונית או מתקבלת על הדעת לביצוע מעשים (בימינו אפשר להצביע על החוק החדש לאיסור הפגנת אהבה בין אנשים בעלי מין זהה ברוסיה, בעבר אפשר למצוא חוקים הרבה יותר אקזוטיים), מה גם שקביעה אוטיסטית זו, ביחס לבעלי חיים היא אבסורדית מאחר ולבעלי החיים אין שום צד בה. אותו שף לא עובר על החוק, כמובן, אך זהו חוק דתי, כזה הקובע את מעמדה של החיה בהתאם לראיית העולם של האדם, ולא חוק מוסרי או חברתי, כחוקים הנוגעים רק לבני אדם ומיועדים לבנות חברה בריאה יותר, אם בהצלחה ואם ללא הצלחה.

"זו תפיסה מאד לא טבעונית לאיים באלימות"

 בעולם הלילי של סשה בוז'ור,  בין זעקותיה הזועמות של הסירנה, ניתן לראות איך נראים עגלים שמחים, תחת הנסיבות הקשות של כליאתם. הם רצים וקופצים לאחר ששוחררו מהתאים הקטנים בהם היו סגורים. בעולמו המואר של הרפתן ארנון אושרי, שמספר למראיין שהפרות שלו שלוות כי טוב להן, עומדות הפרות על גבי משטח של בוץ או צואה. הן אינן יודעות מהו דשא, ואת האוכל הניתן להן נאלצות לאכול דרך סורגים. איך להתייחס להכרזה של אושרי לפיה אותן פרות חיות היטב, אם אנו יודעים שהן כלואות, שמספר נצרב על גופן באופן שגרם לכתב לזעוק כשראה את תוצאות המחווה הדומה שסשה בוז'ור עולל לגופו? איפה הם אותם עגלים של אותן פרות מהן לוקח אושרי את החלב? האם זו דרך טובה לחיות? על פי הראייה הצרה והסגורה של ההומאניסט, כנראה שכן. אושרי אומר שאם היו סובלות, אותן פרות היו מוחות, אך לא הפרה עצמה חשובה במחאה זו, אלא ההתנגדות שלה שתפריע לסדר היום.  עם מקרה כזה יצטרכו החקלאיים להתמודד, אך כל עוד העגלים נרצחים רחוק מהעין, אין זה בכלל משנה לאף אחד. עם אהבה לבעלי חיים לא הולכים למכולת.

new calf

מחשבה אחת על “מלחמת העולם וי

  1. לפי ההגיון המעוות של הרפתן, היהודים לא סבלו בגטאות ובמחנות ההשמדה, כי לא כל אחד ואחד מהם התמרד.
    כן, חק גודווין, שיקפוץ לי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s