Home
אני כותב מילים אלו ומרגיש כמו ילד שביקש רכב צעצוע ירוק במתנה, קיבל רכב צעצוע ירוק במתנה, אך מתלונן שעל הקופסא כתוב שמדובר ברכב אדום. כן, המהלך של הודו בעניין שחרור הדולפינים הוא מהלך מבורך בהחלט, אך עדיין, המילים הכתובות מראות על פגם בחשיבה שלנו.

נתחיל בכתבה של הבי.בי.סי מהשנה שעברה, בה מבקשים מדענים ואנשי רוח להעניק זכויות וחופש לדולפינים. הסיבה לכך היא תבונתם הגבוהה, ואותם בני אדם מבקשים לתייג את הדולפינים מעכשיו בתואר אשר אמור לשמור עליהם מפגיעה שעל ידי בני אדם.

NON HUMAN PERSONS
לכתבה על הבקשה להגן על הדולפינים

והנה כתבה חדשה מבשרת את האיסור על החזקת דולפינים בשבי ברחבי הודו, מאחר ואותם דולפינים הינם,  כאמור, פרסונות לא אנושיות.

לכתבה

אכן בשורות טובות ללא ספק, אך נשאלת השאלה, והיא חייבת להישאל, מדוע עלינו להכריז על יצור לא אנושי כ"פרסון" במטרה לשחרר אותו מהעול והעוול הכבד מנשוא שלנו. על מנת להשתחרר מאיתנו, אנו מצפים מאותו יצור להיות דומה לנו על פי הגדרה ספציפית ביותר. אמנם הודו מצליחה להזיז את הרף מעט הצידה ולהכניס שני יצורים שונים להם ניתן לקרוא "פרסון", אבל אנו חייבים לשאול את עצמנו שתי שאלות חשובות.

האחת – מהו טיבה של ההגדרה הזו ובאיזו זכות קשרנו אותה לחופש?

השנייה – מדוע בעלי חיים אחרים אינם "פרסון", ומי קובע את רף הכניסה למועדון מתרחב אך אקסקלוסיבי להחריד זה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s