Home

All things will eventually die
And a true hunter weeps at a merciless killing

אווטאר 

הסרט אווטאר הוא אולי לא סרט טוב, תלוי את מי תשאלו, אבל הוא סרט חשוב מאד. אם אינני טועה זהו הסרט הראשון, בטח שבין שוברי הקופות, בו אין אף בן אדם אשר לא פוגע בצורה זו או אחרת בקבוצת היצורים השנייה ונמצא, לפחות בתחילתה של העלילה, בצד של "הרעים". זהו רב המכר הראשון המתמקד בחיים מחוץ לכדור הארץ בו המין האנושי הוא מין כובש, אדיש, אינטרסנט ואלים, ומי שלא מתאים לקטגוריה זו או שימות או שימצא את עצמו בקבוצה השנייה, מאבד את אנושיותו. כמה אצילים נראו בני הגזע השני, ביחסם הסימביוטי וההוליסטי לטבע שלהם. כמה הערצנו את הקשר שלהם לסובבים אותם. כמה הערכנו את בקשת הסליחה של נייטירי מדמויי הזאבים אותם היא נאלצה להרוג לאחר שהגיבור הסתבך אתם בטעות. כמו סרטים אחרים (Wall-E  לדוגמא) השתכנענו בצדקתם של אלו המראים לנו איפה המין האנושי לוקה, ושכחנו זאת ברגע שיצאנו מאולם הקולנוע אל האוויר הקר של העולם.

יותר אנושי מאנושי

קשה היה לצפות בסצנה זו ולא להיזכר בתרנגולות הנשחטות.

ענן אטלס. קשה היה לצפות בסצנה זו ולא להיזכר בתרנגולות הנשחטות.

קשה להתעלם מהפסינציה שיש לנו מצפייה בפרטיה המרהיבים של הקטסטרופה הכי גדולה שתעשיית הקולנוע יכולה לדמיין עבורנו. לא ההשמדה מפחידה אותנו, אלא השעבוד למין אחר שיתייחס אלינו כפי שאנו מתייחסים לבעלי החיים היום. האימה הזו, לא מלהב הצונח על צווארנו  אלא מהגלגל המתהפך על פנינו, היא זו שמניעה את הפחד שלנו. השמדה? כל צעיר שני היום מחכה לרגע בו כל העיר שלו תהפוך לשממה מוכת זומבים. פחד משיעבוד שלנו על ידי חזקים מאיתנו, מצד שני, הוא עקב האכילס של התנהגותנו.

כוכב הקופים.

כוכב הקופים.

La Planète Sauvage

La Planète Sauvage

צינור המתכת לפיו של הצרכן

אחד מאזורי הדמדומים בשיח התרבותי שלנו הוא זה בו כלואים כל בעלי החיים המנוצלים על ידי בני האדם בתעשיות השונות. יש שיגידו שזה בסדר לנצל ולהרוג את השותפים לפלנטה שלנו עבור בשרם או כל שימוש אחד בחלקיהם או בשלמותם, ויש שיגידו שלא. אבל באזור הדמדומים המדמם הזה ישנו מבצר שחור ומתרחב אשר בגבולותיו נהרגות חיות רבות סתם ללא סיבה. תעשיית הביצים משתמשת במתודה של חישמול תרנגולות אשר תפוקת הביצים שלהן ירדה וזריקת גופותיהן לפח, וכמובן זריקתם לפח של אפרוחים זכרים שזה עתה בקעו מהביצה מאחר ואין בהם שימוש לתעשייה זו. כל אדם, גם זה המצדיק רצח בעלי חיים עבור בשרם, צריך להבחין בדגל שחור זה המתנוסס מעל הראשים העייפים של התרנגולות הכלואות. אך הדגל הזה מתנופף לו במה שנראה כמעט כמו שממה תודעתית, כמעט ללא אף אדם שיביט ויבין את משמעותו.

 זה לא נגמר במועצת הלול. תומכיה של תעשיית המוצרים מן "החי" מתחילים להיות מוקפים בתופעות מוזרות שאמורות לאתגר את הפנטזיה חסרת התוכן לפיה יש בנו שמץ של רחמים וכבוד עבור אלו אותם אנו שוחטים במיליארדים. תרנגולות אשר מחושמלות ונזרקות לפח ללא שום סיבה על ידי מועצת הלול הן רק דוגמא קטנה, והנה עולה לה שוב התופעה הזו של הגנת החוק על התעללות פושעת בבעלי חיים ברפתות, לולים, דירים ומשחטות. אציין שאינני מדבר כלל על שחיטתן ועל התנאים בהם אותן חיות מעבירות את משך קיומן הקצר. אני מדבר רק על התעללות שאיננה הכרחית ואף נחשבת לפושעת (כיום, לפחות) גם על ידי מי שצורך מוצרים אשר מקורם בחיים שנלקחו. החלטות כמו הוצאה מחוץ לחוק של תיעוד התעללויות במשקי החי הינן פעולות אשר תפקידן הוא לא רק להגן על תאגידים מתעללים, אלא גם לשנות את מבנה השפה שלנו ואת ההבנה שלנו בנושא היחס של האדם לחיות הכלואות. בכך נעלמת ההבנה שלנו לגבי התעללות המתרחשת ברגעים אלו על ידי אנשים שאנו מספרים לעצמנו שיישארו מכובדים וענייניים כשהם עובדים יום יום במחנות מוות להם אנו משלמים. אדם בר דעת אמור להזדעק אל מול התופעה הזו, אך אנו חונכנו על ידי מיטב סרטי הזומבים על מנת להיות צרכנים נבובים שרק דורשים שיתקעו את הצינור בגרונם ויפטמו אותם בסחורה.

לכתבת עיתון הארץ – תיעוד ההתאכזרות בבעלי חיים הופך לפשע.

גארי יורופסקי. לקראת בואו לארץ תוזמרה מחאה כנגד הרצאתו של "טרוריסט" בבתי ספר. תשובה לשאלה מדוע נחשב יורופסקי לטרוריסט לא הוזכרה.

גארי יורופסקי. לקראת בואו לארץ תוזמרה מחאה כנגד הרצאתו של "טרוריסט" בבתי ספר. תשובה לשאלה מדוע נחשב יורופסקי לטרוריסט לא הוזכרה. צילום – סשה בוז'ור.

כאשר האמצעים להבאת ההתעללות לדיון הציבורי מתדלדלים, דועך גם הידע לגבי מה שקורה במקומות בהם בעלי כוח לא רוצים שנדע מה קורה בתחומם. משמעות חוקים אלו היא שבעתיד הקרוב, על פי תקוות המגדלים והשוחטים, לפחות, לא רק שלא נדע אם ישנם אנשים המתעללים בבעלי החיים שאינם כלב או חתול, אנו גם לא נדע בכלל מה זאת אומרת להתעלל בבעלי חיים הנחשבים חיות משק, והמצב הזה, בו עובדים ברפתות או משחטות מתעללים בבעלי החיים הכלואים בתוכן, יעלם מהתודעה שלנו.חוקים, הרי, לא נועדו להצביע מה טוב ומה רע. הם נועדו לקבוע סדר מסוים ולקיים נוהל מסוים בקרב קבוצת אנשים. במקרה הזה הנוהל הוא צמצום הידיעה ובכך צמצום הפעולה המנסה לעצור התאכזרויות. מדוע לבזבז זמן ולהתעמת עם פעילים למען שחרור בעלי חיים אם ניתן למנוע מהם לדעת מה שהם צריכים לדעת מלכתחילה על מנת להיות פעילים?

אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה –  אני מעתיק מוויקיפדיה שהעתיקו מהנספח בספר 1984 של ג'ורג' אורוול.

According to George Orwell, "The purpose of Newspeak was not only to provide a medium of expression for the world-view and mental habits proper to the devotees of IngSoc, but to make all other modes of thought impossible. Its vocabulary was so constructed as to give exact and often very subtle expression to every meaning that a Party member could properly wish to express, while excluding all other meaning and also the possibility of arriving at them by indirect methods. This was done partly by the invention of new words, but chiefly by eliminating undesirable words and stripping such words as remained of unorthodox meanings, and so far as possible of all secondary meaning whatever."

For example, the word "free" still existed in Newspeak but could only be used in terms of something not being possessed as in, "the dog is free from lice" or, "this field is free from weeds." It could not be used in terms of being able to do as one pleases, as in "free choice" or" free will" since these concepts no longer existed. Newspeak was designed not to extend but to diminish the range of thought, and this purpose was indirectly assisted by cutting the choice of words down to a minimum. Any redundancies in the English language were removed.

As Orwell further states, "By 2050—earlier, probably—all real knowledge of Oldspeak will have disappeared. The whole literature of the past will have been destroyed. Chaucer,ShakespeareMiltonByron—they'll exist only in Newspeak versions, not merely changed into something different, but actually contradictory of what they used to be. Even the literature of the Party will change. Even the slogans will change. How could you have a slogan like "freedom is slavery" when the concept of freedom has been abolished? The whole climate of thought will be different. In fact there will be no thought, as we understand it now. Orthodoxy means not thinking—not needing to think. Orthodoxy is unconsciousness."

Some examples of Newspeak from the novel include crimethinkdoublethink, and Ingsoc. They mean, respectively, "thought-crime", "accepting as correct two mutually contradictory beliefs", and "English socialism" (the official political philosophy of the Party). The word Newspeak itself also comes from the language.

Generically, Newspeak has come to mean any attempt to restrict disapproved language by a government or other powerful entity.

איכלו, קנו, שנו, מותו, שתקו.

סטפן קולברט שמצא את דרכו אל צידו של ג'ורג' בוש הבן נואם במשך 20 דקות נאום שהנשיא דאז לא ישכח בחייו. הוא פונה אל הרבה אנשים וגופים, וכשהוא מגיע אל רשת הטלוויזיה של פוקס ניוז הוא אומר, בדרכו, הוא אומר לחברי הרשת המתארחים בארוע את הדברים הבאים, כביקורת על אופן התנהלותה של הרשת :

But, listen, let's review the rules. Here's how it works. The President makes decisions. He's the decider. The press secretary announces those decisions, and you people of the press type those decisions down. Make, announce, type. Just put 'em through a spell check and go home. Get to know your family again. Make love to your wife. Write that novel you got kicking around in your head. You know, the one about the intrepid Washington reporter with the courage to stand up to the administration? You know, fiction!

קולברט לא רק שמתאר את אופן החשיבה של עיתונאי התקשורת המגויסת, הוא גם מתאר את אופן החשיבה הצרכני של האדם המבקש בליבו קו מסוים של יושרה. בשיחדש שלנו אנו קוראים לעצמנו צרכנים נבונים, אך האמת היא שאנו דואגים ודורשים להיות בורים ככל הניתן על מנת לא להתעמת עם המציאות המכבידה על שקיות הקנייה שלנו. אנו צרכנים אשר דואגים להדגיש את סלידתנו מהתעללות "מיותרת" בבעלי החיים אותם אנו אוכלים, חולבים או עושקים מביצים, אך אנו אומרים זאת רק בגלל שאנו דדואגים לא לדעת שהתעללות כזו אכן קיימת ובכך לנקות את המצפון. האם ישנו אדם לא טבעוני אשר מחרים את תעשיית הביצים על כך שהיא שולחת מליונים של אפרוחים למוות חסר תכלית ומיליונים של תרנגולות שכבר אינן מטילות למוות חסר תכלית בכל שנה? האם יש אוכל בשר שיתקומם מול החוקים הקמים עלינו להגן על המתעללים בפרות, בכבשים ובחזירים? אם ישנה התרעמות מצד הצרכנים, היא שקטה וריקה, ותוקפה פג אל מול מדף הביצים והבשר הקורץ.

עם שתיקת הצרכנים המעניקה אישור לזוועות אותן עוברים בעלי החיים אנו מתבקשים ליישר קו. פעילים למען בעלי חיים הם הפעילים היחידים בעולם עליהם כועסים אנשים שלא עשו מעולם דבר למען אף אחד זר להם על כך שהפעילות שלהם הינה סביב בעלי חיים ולא סביב נושא אחר. אותו אקטיביזם על סוגיו נתקל לא רק בחומה של צרכנים זועמים אלא גם בניטור של המשטרה. בהפגנה מול מועצת הלול בנוגע לרצון לחשמל ולהרוג 1000 תרנגולות צולמו המפגינים על ידי שני שוטרים במדים ואחד (כנראה) לבוש בגדים אזרחיים. אולי זה המונח "טרוריסטים" שחג במעגלים סביב ראשם של אנשים המקדישים חייהם על מנת למנוע סבל של בעלי חיים שמוציא את מצלמותיהם של השוטרים מכיסם, אך מה שבטוח הוא שכרגע כרגע מפגינים למען חשמול ללא סיבה מוכרים למשטרת ישראל, ולא רק שהם מבזבזים את זמנם על בעלי חיים, הם גם מוצבים כרגע תחת עיניהם הבוחנות של שוטריה. אלו התוצאות של הפעולה, אך מניעתה של הפעולה למען בעלי החיים  מתחילה עוד בשלבים מוקדמים בהרבה כשמניעיה עצמם מוטלים בספק. כשהקרדיט לרצון לעזור מוענק לריצוי האנושי ולא לאמפתיה אמיתית, כל הבסיס לרצון אמיתי לעזור משנה את צורתו ומוכשר כשטח עליו ניתן לבנות עוד משחטות ורפתות ללא שניתן יהיה למחות כנגדן בצורה שתיראה אותנטית למתבונן השבע מהצד. הרבה עוז ורוח נחוצים על מנת להכריז הכרזה שכזו, לפיה אין דבר כזה רצון אמיתי לעזור, וכולי תקווה שהאנשים שמאמינים בכך חושבים זאת גם על אלו המכונים, כנראה ללא סיבה אמיתית, חסידי אומות עולם.

כתבה – פרופסור אורן הרמן מאמין באמפתיה אמיתית. 

אלו מספר מחשבות אשר ניסיתי לשזור יחדיו תחת נושא העצמאות. העצמאות המחשבתית שלנו מוצבת מול העצמאות אותה אנו מונעים מאחרים וכמובן שכל זה מתחבר להיום, יום העצמאות בו אנו מקריבים כל כך הרבה בעלי חיים לדגל, שנים רבות אחרי שהפסקנו להקריב אותם לאל (רובינו, לפחות). אסיים בציטוט מתוך הספר "אי ציות אזרחי". ציטוט זה מלווה אותי מהיום בו קראתי אותו לראשונה ועד היום. בסופו של יום, הכל משתנה, אך שום דבר לא באמת אובד.

"כמו כן, לפני שלוש שנים, בדיוק שבוע לאחר ששלטונות בוסטון חברו יחד להוביל חזרה לעבדות אדם חף מכל פשע, שהם ידעו על חפותו, צלצלו תושבי קונקורד בפעמונים וירו בתותחים כדי לחגוג את חירותם – ואת האומץ ואהבת החירות של אבותיהם שלחמו על הגשר. כאילו שלושת המליונים *האלה* לחמו בעד הזכות להיות חופשיים בעצמם, אבל להחזיק במצב של עבדות שלושה מליונים אחרים. כיום אנשים חובשים מצנפת שוטים, וקוראים לה מצנפת חופש. אינני יודע, אבל ישנם כמה שאם היו קושרים אותם אל עמוד ההלקאה, והם היו יכולים לשחרר יד אחת בלבד, הם היו משתמשים בה כדי לצלצל בפעמונים ולירות בתותחים, כדי לחגוג את החירות שלהם. וכך מרשים לעצמם כמה מבני עירי לצלצל ולירות; זה היה היקף החירות שלהם; וכשגווע קול הפעמונים, גוועה גם חירותם; כשאזל אבק השריפה, עלתה בעשן גם החירות שלהם."

 הנרי דויד ת'ורו,1849

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s