Home

הגענו אל המרחב הצר שהוגדר לנו עבור ההפגנה כנגד האלימות הקשה של תנובה, אשר עובדיה התעללו באותם עבדים מסכנים אותם היא הופכת עבורנו לאוכל. נכון, ההפגנה לא נולדה בעקבות דרישה לעצור את הטבח במחנות המוות שהמין האנושי הקים רחוק מהעין ורחוק מהלב, כשהוא חצוף מספיק בשביל להצדיק את היותו טורף מטבעו, בכך שהוא משלם עבור הגופות שהוצאו להורג באותן משחטות. היא נולדה מזעקת הכאב של אותם עגלים אשר עוברים התעללות מחפירה במקום שבו – כך גילו אלו שהיו מספיק אמיתיים עם עצמם על מנת לצפות בתחקיר של כולבוטק – הנחמה היחידה נמצאת תחת הלהב של השוחט. אנחנו הגענו על מנת לחזק ועל מנת לדאוג שלא תהיה טעות. תנובה נמצאה אשמה, ולא נזיל דמעה על כל נזק שיגרם לחברת דמים זו, אבל תנובה אינה היחידה. יש פתרון אחד על מנת להפסיק את הסבל הנוראי הזה שאף אחד מאיתנו לא מוכן לראות, אך רובינו מוכנים ליהנות מפירותיו, ואותו פתרון הוא סגירה סופית וחד משמעית של ברז הדמים. עצירת הקטל, הסבל והניצול שאין שני לו בהיסטוריה המדממת של המין האנושי.

בזמן ההפגנה. צילום על ידי אורי שביט.

בזמן ההפגנה. צילום על ידי אורי שביט.

זו מלחמה על חייהם, ובמלחמה אין מנצחים. כאשר החלטתי להירתם למאבק נגד פגיעה כל כך חמורה בכל כך הרבה יצורים חיים, הבנתי שמדובר פה רק בכלכלת הפסדים מול כלכלת הפסדים אחרת. רק היום נרצחו ברחבי העולם למעלה מארבע מאות מליון בעלי חיים. ההפסדים של הצד שלנו, זה הקורא לזכות לחיות, הם עצומים. אנו עסוקים בכיבוי שריפות ובניסיון לעצור את מפולת המוות הזו, אשר איננה מתכוונת לעצור מעצמה אי פעם. בסוף היא תואט ותיעצר, אם לא הייתי מאמין בכך לא הייתי עושה כלום בנידון, אבל כרגע אותם תאגידים שעושים את הונם מרצח, עינויים, פגיעה בכדור הארץ ופגיעה בבריאות שלנו, לא מפסידים הרבה מכך שאני בחרתי להפסיק לרכוש מהם מוצרים. את ההפסד שלהם – ואני מזכיר שזו אך ורק מלחמה של הפסד מול הפסד, אני מנסה להעצים על ידי הסברה והגברת מודעות. זה קורה לאט, אולי לאט מידי, אבל בארה"ב כבר יכולים להצביע על נזק לתעשיית הבשר. אולי גם פה. אני אפילו לא יודע.

ביקור ברפת. צולם על ידי אורי שביט

ביקור ברפת. צולם על ידי אורי שביט

לקחנו שלט ונעמדנו. עמדתי כשעה וחצי עם ידיים מורמות תוך שאני מניף שלט עליו רואים את ראשו של עגל דומה לאותו עגל שצולם בתחקיר כולבוטק, עגל שאת זעקותיו לא אשכח לעולם. כאבו לי הידיים קצת, אבל זה בסדר. מעבר לכך אין לי בעיה לעמוד במקום במשך זמן רב. עמדתי עם כולם בסמוך לכביש ודאגתי להניף את השלט אל עבר כל אוטובוס שעבר. נהגים סקרניים האטו לידינו. חלקם צפר לנו, חלקם נפנף ידיים ואצבעות, חלקם הריע וחלקם צחק. השוטרים שפיקחו על ההפגנה היו גם עסוקים בכיוון התנועה מאחר ופקקים נוצרו בצומת לידינו ולוו על ידי צפירות וצעקות. עמדתי מאחורי שתי ילדות, אחת עם מגאפון, שצעקו והלהיבו את המפגינים. כולם צעקו אחריהן ורק אני עמדתי בשקט. היה לי קשה להוציא קול מפי. ברגע מסוים נעצר אוטובוס ועליו כרזת בחירות של ש"ס ממש לידי. מתוך הכרזה בהה בי ליברמן בחיוך זדוני, ועל ראשו כיפה שחורה כפי שבש"ס היו רוצים, וגרם לי להרגיש ממש לא בנוח. נזכרתי בביטוי ששמעתי פעמים רבות בשלושת הימים האחרונים, שאומר שפוליטיקה היא כמו נקניק. טעים לאכול אבל דוחה לראות איך עושים. יש וואריאציות שונות למשפט הזה, אבל המסר ברור, ובגללו אנחנו כאן.

האם ניצחנו? לא. אין ניצחון. חשבתי על כך כשבצידו השני של הרחוב עברה מישהי עם מעיל פרווה שהורכב ממספר רב של חיות, אולי שועלים? אשר נתפרו זו לזו כמין היבריד פרנקנשטייני ללא שום הצדקה מלבד רהבתנות. היא עברה על יד מזללה בה עמדו אנשים בתור והזמינו קבבים ושניצלים. ייקח הרבה זמן עד שהמזללה הזו תיסגר או עד שהבחורה הזו תבין מה בעצם מכסה את גופה. לא ניצחנו במלחמה. אבל חזרנו מהקרב עם הישגים. בתנובה מקווים שהציבור ישכח בקרוב מהפיאסקו הנוכחי כפי ששכח מאירועים קודמים, ואנחנו לא ניתן לכך לקרות. כתבתי מקודם שלעולם לא אשכח את זעקות העגל המסכן שכבר נרצח ממזמן במשחטה. אבל מהיום לא אשכח את מבטן של מספר נערות באוטובוס אשר הזדעזעו ממה שראו. לא אשכח את הילדים שנבהלו למראה השלטים עליהם הוצגו פרות סובלות.

אז מה היה לנו? בחג החנוכה נדלק ניצוץ בדמות תחקיר שהראה לקהל הרחב את הסבל, שגם אוכלי הבשר יזדעזעו ממנו ויגדירו אותו כלא נחוץ. נידלק ניצוץ אשר עוזר, גם אם בצורה מינימאלית, לקשר בין הפרה שעל הצלחת והפרה שהייתה בחיים פעם. עכשיו בתנובה עסוקים בכיבוי שריפות סביב אותו ניצוץ, ואנחנו נדאג שהניצוץ יהפוך לשריפה גדולה.

ביקור ברפת. צולם על ידי אורי שביט

ביקור ברפת. צולם על ידי אורי שביט

3 מחשבות על “שריפה

  1. "כמו לשמש, גם לכסף כושר לֽשַטֵח. קרן אור פוגעת בגוף והופכת אותו לצל; במפגש בין ביקוש למוצר נקבע המחיר. מוקף בפמליה עליזה נהג כסף בעולמנו. עוזריו הקרובים – לכלוך ושטיח, כיעור ויועצי היופי. באמתחתו מיני תחבולות לשון וסימן שוויון חקוק לו על המצח. יחד הם עשו לאדם בית ספר. שיעור ראשון:
    מי משמיע מוּ מוּ מוּ באחו?
    התשובה: שק דינרים עם פרסות
    בחצר זאת תרנגולת?
    לא! זה שקל עם נוצות
    ואז כל הכיתה ביחד:
    שני כבשים – פרה
    שתי פרות – אשה
    תענוג!"
    (רומן באימבאיב)

    יש פה עסק עם הרבה מאוד כסף. הרבה מאוד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s