Home

עם הידיעה על בואו המתקרב של גארי יורופסקי, שהגיע לארץ בספטמבר שעבר, ועם הישמע על הכוונה לתת לו להרצות גם בבתי ספר תיכוניים שונים, ולא רק מול אנשים בוגרים, קמו אנשים בעלי אג'נדות שונות בניסיונות, חלקם אינטרסנטים וחלקם אולי פחות, למנוע ממנו להופיע מול תלמידי התיכון. אינני יודע אם לניסיונות אלו הייתה השפעה, אבל בסופו של דבר, מסיבה כלשהי,  הרצאותיו בתיכונים בוטלו. כשהגיעה הבשורה ליורופסקי, הוא לא התרגש ואפילו שמח מעט. גם ככה לא מרשים לו להראות את סרטי הזוועה אשר צולמו במשחטות השונות לתלמידים, "ואם אי אפשר לראות מה קורה באמת, איך יהיה אפשר להזדהות?" הוא שאל אותי, ובצדק.

והנה מגיע וידאו ובו אנשים מראים לילדים שונים העומדים בתור על מנת לקנות מוצרי בשר שונים ממה אותו בשר עשוי. אחד הילדים נשאל – אתה יודע ממה עשוי המבורגר? הוא משיב בשלילה. הילדים מזדעזעים כולם, וחלקם חוזר בו מכוונתו לקנות בשר. אולי רק הפעם, אולי אפילו יתחרט בעוד כחצי שעה. אולי, ואולי לא.

 

והנה מגיעה התגובה הזועמת, אשר משווה ללא מחשבה מעמיקה את הצפייה בוידאו אשר מראה שחיטה לצפייה בחומר פורנוגרפי. במטרה להמחיש את חוסר הצדק שבחשיפה לתכנים אלו, אילנה ברודו, כמו אחרים, אני מאמין, אפילו משווה את הצפייה בשחיטה בצפייה בפרסומות השקריות, הצבעוניות והשמחות של רולנד מקדונלדס. בעייתיות כפולה. היא שוכחת, אני מאמין, שבניגוד לסרט פורנוגרפי ובניגוד לפרסומת למקדונלס, מה שקורה במשחטה אינו מבוים ואמיתי במאה אחוזים.

~

 לקריאת טור הביקורת

~

קצת ציצים

הקריאה נגד חשיפה לחומרים מסוג זה מגיעה ממקום הדורש להסית את המאבק לשחרור בעלי חיים הרחק מהמציאות, והרחק אל עבר שקיעת השמש הנצחית של הדיון והשיח המנומס. מאותו אדם הרוצה להגן על החיות מצופה לספר סיפורים סטריליים על פרה ערטילאית אשר נהרגת באופן זה או אחר, ולעשות זאת בצורה שלא תפגע ברגשות השומע בשום דרך, בדומה לאדם המבקש לשלוח מכתב רשמי למשרד מסויים על מנת למחות על הבירוקרטיה שלו. גם לאחר שפעילים למען בעלי חיים נדחקים ומוגבלים באופן בו מותר להם לפנות לציבור אשר רק טובת שלוות הנפש שלו בעיניו, גם כאן, בדיון מובנה עם אוכלי בשר, אסור להם להשתמש במינוחים מסוימים אשר הצד השני מרגיש חופשי להשתמש בדומים להם. ההשוואה לשואה ולאונס, מנומקות ככל שיהיו, אסורות על האדם המנסה לעצור רצח של מליארדים של בעלי חיים בשנה. מצד שני, השוואה של סרטון המראה את האמת, ושום דבר חוץ ממנה, לחומר פורנוגרפי נראית הגיונית ושקולה.

אילנה ברודו, אם להראות לילדים את האמת על האוכל אותו הם צורכים שווה ערך לצפייה בחומר פורנוגרפי, הרי שאותם ילדים הינם שחקני פורנו לכל דבר, אפילו בעל כורחם. הם לוקחים חלק פעיל וישיר בצריכה ובשימוש בבשר גופותיהם של בעלי חיים שונים כמעט מיום היוולדם, אוחזים בבשר, לועסים אותו ובולעים אותו. רק צפייה בו מעבר למסך אסורה עליהם משום מה. כיצד ניתן להסביר אבסורד כזה בצורה הגיונית? כיצד אנו יכולים להסביר את הרצון שלנו למנוע מאותם ילדים לדעת עבור מה הם משלמים?

הכבשה האחרונה בחדר, לאחר שצפתה בכל חברותיה נשחטות מולה.

אותם ילדים אשר נראו בוידאו נבהלו לחלוטין מהאמת שראו לראשונה. כאמור, לפחות אחד מהם בכלל לא ידע מאיפה מגיע ההמבורגר שהוא הולך לאכול בקרוב. אם אנחנו מבינים מעל לכל ספק שילדים אלו אינם רוצים לקחת חלק ברצח ההמוני הזה, מדוע אנו מונעים את האמת מהם, אם לא בשביל לשמר את כלכלת השואה הנצחית הזו? בסרט שבעה חטאים הבלשים מילס וסומרסט עומדים מחוץ לדלת של האויב הגדול שלהם. שלא בהתאם לפרוטוקולים, מילס בועט בדלת ופורץ אותה. בתוך הדירה מתגלה חומר רב העוזר להם רבות בחקירה שלהם, אך הבעיה עכשיו היא שאת החומר השיגו בצורה לא חוקית, ולכן איננו קביל. מובן שהבעייתיות בצורה כזו של עבודה ברורה, אך הנה נפתרה התעלומה, עבור מילס ועבור אותם ילדים שהיו בדרך לעוד ארוחה שמחה במקדונלדס. האם עלינו לבטל את האימה שלהם מאחר והראו להם את הסרט שלא כחוק? מהו החוק, במקרה זה? על מי הוא מגן? על הילדים או על השוחטים?

 אותם ילדים אינם יודעים מהי פרה. לא באופן ישיר לפחות. הם לא ראו פרה חיה מעולם, ולא למדו להתייחס אליה כיצור נושם, מרגיש וחושב. עבור תאגידי הרצח הגדולים זה המצב האידיאלי, והפרה (או כל חיה אחרת) מוכרת לילדים רק בשני מצבי צבירה – הלוגו החייכני והגופה המבושלת. כך, בעזרת הגנה על שיטת עבודה זו, אנו מבטיחים שאותם ילדים לא יתחברו לעולם עם היצור החי, אלא רק עם הציור שלו או הגופה שלו. זה טוב לכולם כמעט, חוץ מלילד ולפרה, קצת כמו לשלוח ילד ששואל שאלה על החיים שלו לצפות בטלוויזיה בתוכנית ממלכתית בנושא.

 את הטור שלה מסיימת ברודו בצורה מכעיסה.

 "לסיכום, אני חושבת שלתומכי זכויות בעלי החיים וחסידי הטבעונות כדאי לחשוב מחדש על האסטרטגיות השיווקיות שלהם. אם הם היו טורחים לפתוח קצת מחקרים בשיווק מהעשור האחרון, הם היו מגלים שפרסום באמצעות הפחדה לא עובד, אלא דווקא יוצר אנטגוניזם."

 הנה שוב, חוסר השוויון בין בצד הרוצח והצד אשר מנסה לעצור את הרצח. מעברו האחד של נהר הדם עומד אדם התומך בגרימת סבל פיזי ונפשי כמו גם ברצח, ואותו אדם מעז להתלונן על כך שהוא שומע מילים ורואה מראות אשר אינם נוחים לו. כמה אומלל מצבו של הפעיל לזכויות בעלי החיים בשיח התרבותי! והנה עונה לו אדם אשר אפילו אינו יודע, כך נראה, קריאה לחמלה מהי, ומבלבל אותה עם ראייה שיווקית. הקוראים לשחרור בעלי חיים לא צריכים ראייה שיווקית מאחר והם לא באים למכור כלום, רק לעצור סבל ורצח מיותרים. מצד שני עומדים אנשים אשר כל מטרתם הינה לפתות את הילדים לצרוך כמה שיותר בשר דרך אינספור פרסומות, ולמנוע מהם לדעת במה באמת מדובר על מנת לקבל את כספם. כאן אני מסכים איתך, אילנה ברודו, אין אסטרטגיה שיווקית טובה מזאת.

21 מחשבות על “ההבדל בין שחקן הפורנו והצופה בו

  1. תודה.
    הייתי מציע לגב' ברודו לא לוותר לצמחונים ולטבעונים כל כך בקלות ולנסות ליצור סרטונים מזעזעים לא פחות על מלפפונים שנקלפים ללא רחמים (או נאכלים בקליפתם רחמנא לצלן) או על אגוזי קשיו שנטחנים בעודם חיים… זה בטח יוכל לאזן את התמונה…

  2. תודה רבה. ניסיתי לפרסם אותו גם באתר עצמו וגם בשרשורים של הפוסטים שלו בפייסבוק של האתר ושל הכותבת. אין תגובה נכון לעכשיו.

  3. אורן שלום
    אני מסכימה עם הפוסט מאוד אך לדעתי הסרטון בכל זאת בעייתי.
    כדי להשפיע על דעתם של ילדים מספיק עשות את החיבור בין האוכל לבעלי החיים החיים.
    חשיפה מזדמנת לחומרים אלימים כל כך יכולה להשפיע לרעה על ילדים ולפגוע בהם מעבר להפיכתם לטבעונים כשרים.
    בעיקר כשמדובר בסתם זר שמראה להם את זה ברחוב ולא לוקח אחריות על ההשפעה הנפשית בהמשך כי הוא לא רואה אותם יותר. אני מתכוונת ספציפית לילדים. לטעמי זו פעולה לא אחראית
    מעבר לכך הטור מצויין תודה
    יעל

    • שלום יעל. תודה על התגובה. אני מבין אותך לגמרי. אני אישית לא מצליח לצפות בדברים כאלה עד הסוף. לא ילדים ולא מבוגרים צריכים לראות את המראות הנוראים הללו, אבל חשוב להבין (ומדבריך אני מבין שאת תסכימי איתי) שמראות כאלו לא צריכים להתקיים בכלל. לפי דעתי, הרבה יותר חמור שילד לא יודע ממה עשוי המבורגר מאשר שיראה וידע. האם ניתן להגיע אליו דרך הסבר עדין יותר? אני בספק אך אולי את צודקת. בכל מקרה (ושוב, אני מבין שאת מסכימה איתי), הכעס שלי הוא על הצביעות שמרשה לילדים לקנות גופות מבלי לדעת שהן גופות, לגעת בבשר שלהן ולאכול אותו, אך לא לדעת באיזה סבל מדובר.

      תודה!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s