Home

אחת הנקודות הכי כואבות מבחינתי בכל הקשור למחאה החברתית היא הראייה הצרה של חלק מחבריה או תומכיה, אשר משאירים את גבולות המאבק בתחומי מעמד הביניים והשכבות החלשות, ואינם מצליחים לראות מעבר ליעד אותו הציבו לעצמם. אני מסכים עם נקודת המבט אשר ממנה צמחה המחאה, אך כאשר אנו נלחמים נגד השעבוד של עצמנו ומשאירים את השעבוד של אלו המשרתים גם את החלש ביותר מבין המפגינים, לא רק שביצענו מלאכה של צבועים ואינטרסנטים, אלא גם השארנו את מושג השעבוד חי וקיים. באם המחאה, כפי שהיא מובלת בצורה הכללית שלה, תצלח, אותו שיעבוד יישאר תחום בגבולות אשר יחילו אותו רק על בעלי חיים, וגם אם תמונה עגומה זו משמחת מישהו, עלי להזכיר שבדרך כלל כשאנו כולאים משהו בתוך גבולות ומחסומים, הוא פורץ החוצה בסופו של דבר.

 אינני מדבר על הפעילים באופן גורף. אני מכיר מספר פעילים חברתיים שמבינים שלא ניתן לדבר על חופש ולשעבד בעלי חיים בעת ובעונה אחת ואני גם לא פוסל את המחאה בגלל ראייה מוגבלת של חבר זה או אחר שלה. לעומת זאת, לצערי, יצא לי להיות עד למספר מקרים בהם אנשים אשר תחילת המחאה החברתית של קיץ 2011 הניעה אותם בצורה הכי חיובית שאפשר, כשבזמן שהם מפגינים, מוצאים פתרונות ומעלים הצעות לשיפור אורח החיים של ממעמד הביניים והמעמד הנמוך, הם מזלזלים לחלוטין באפשרות למתן חופש לאלו שאותם גם הם עצמם מדכאים. התפלאתי לשמוע איך אחד מהם (אינני מדבר על אף אחד ממובילי המאבק, ואין לי מושג מה דעתם בנושא) , אשר בד בבד עם קריאותיו הכריזמטיות לפעולה לטובת עולם חופשי לחלוטין, הסביר שמאבק לשחרור בעלי חיים הינו מטופש מאחר ומעולם לא הייתה תרבות אשר אפשרה חופש מוחלט לבעלי חיים. עיוורון מצער מסוג זה, אשר מעניק לגיטימציה להילחם עבור חופש שמעולם לא היה לבני אדם, ולבטל חופש שמעולם לא היה לבעלי חיים, לא רק שמנסה לתת לגיטימציה פסבדו הגיונית לביטולם של בעלי החיים, הוא גם פוגע במושג החופש בצורתו הנקייה. ברגע שאני נלחם על החופש שלי בלבד, ולא של אלו החלשים ממני פי כמה וכמה, אני בעצם נלחם עבור עוד כוח לעצמי בתוך היררכיה הכואבת של השליטה, במקום לבטל אותה או לבצע בה שינוי משמעותי. כמובן שישנן יוזמות טבעוניות אשר יצאו מתוך המחאה. אני מברך עליהן ומודע להן. אך צר לי על ראייה מוגבלת יותר לגבי החופש בה לוקים חלק מהאנשים אשר לוקחים חלק במאבק זה.

  ההיסטוריון רוברט היגס, אשר כותב בין השאר גם על עבדות האדם השחור בהיסטוריה של ארצות הברית,  מסביר בתמצות את הנימוקים בעד עבדות בהם נתקל. הוא מפרט אותם בצורה יפה מאד ומראה איך הטענות בעד שעבוד נובעות משיקולים אשר אינם באמת תומכים בשעבוד בצורה הגיונית. תמיד היה שעבוד. העבדות הינה מצב טבעי. ללא עבדות, העבדים לא ישרדו, וכמובן – הטענה שבמקום לבטל את העבדות לגמרי, על העבדים לחיות בתנאים קצת יותר טובים.

 את הטקסט של היגס ניתן לקרוא כאן.

 ספר של היגס בנושא זה.

 בספרים מהמאה ה19 ניתן היה למצוא סיבות דומות, המסבירות את טבע האדם השחור ככזה שצריך לשרת, ואת הצדקת השעבוד כגורם אשר נמצא בכל חברה אנושית. בנוסף, כמובן, נמצאו גם נימוקים מהתנ"ך. השעבוד, אני מאמין, לא נראה כמשהו רע בעיניי המשעבדים. במקום זאת, מדובר היה באופן שבו העולם אמור לעבוד, כשעלינו היה לקבל את העובדה שיש את אלו אשר ייעודם לשלוט בעולם, ואלו אשר ייעודם לשרת.

 דוגמא לספר שהינו חובה בבית של כל משעבד.

"גני חיות של שחורים"

"גני חיות של שחורים"

התמונות לקוחות מכאן:

 כל אדם אשר אי פעם התווכח עם מישהו אחר בעניין זכויות בעלי חיים בוודאי שמע את אותן סיבות בדיוק, אשר נועדו הפעם להגן על שעבוד אלו שאינם אנושיים במקום אלו שנחשבו לפחות אנושיים עד לא מזמן. נראה כאילו הדפוס ממשיך להתקיים, ורק המושא שלו משתנה עם הזמן. השעבוד נשאר ורק הגבול בתוכו הוא כלוא משתנה. באותם ימים, האמונה לגבי מוגבלות המוח של העבדים הצדיקה את היותם עבדים כמו האמונה תנ"כית וכמו שלל אמונות אחרות. בשני המקרים מדובר בחזקים אשר נהנים ללא הצדקה מעבדותם של החלשים, ואם לשפוט על פי הדוגמא אותה בחרתי להביא היום, גם ימי השעבוד הארוך וההרסני ביותר בהיסטוריה, זה המשעבד כל יצור אשר איננו אנושי, הינם ימים ספורים.

 קשה לנו לשמוע את הטענה לפיה בעיניי בעלי החיים, כולנו נאצים, גם אם היא מגיעה מאנשים אשר יודעים על השואה הרבה יותר משאנו נדע אי פעם. הסיבה היא שלא נוח לנו להביט בעצמנו במראה תחת ההאשמות כאלו כבדות, ואין לנו איך לבטלן. מצד שני, עלינו לזכור שלאלו אשר מנצלים אותנו עבוד הון ועבור שלטון ישנו גם כן ארסנל של סיבות לעשות זאת. מהפשוטות ביותר, אשר מסתכמות בתאבונם לכוח, ועד למורכבות יותר, הפרוסות על גבי גרפים היסטוריים, נאומים כלכליים ודוגמאות מהעבר לגבי הצלחה של מערכת על גבם של שבוייה. אם איננו רוצים להידמות לאלו השולטים בנו ביד קשה (הקלה הרבה יותר מהיד הקשה בה אנו נוקטים בבעלי החיים אותם אנו מנצלים), אני מציע שעד שלא נמצא סיבות הגיוניות לחידוש השעבוד האנושי, נבין שעלינו להפסיק גם את השעבוד הלא אנושי ואת השואה עצומת המימדים המלווה אותו.

10 מחשבות על “בשבח השעבוד

  1. בשנות השמונים פרסמה ניו-יורקית בשם מרג'ורי ספיגל ספר קצר ומשובח בשם:
    The Dreaded Comparison – Human and Animal Slavery

    הספר מתמקד בהשוואה בין היחס לעבדים במאה ה-19 לבין היחס הנהוג עד היום לבעלי-החיים, האטימות כלפי סבלם של הקרבנות והכחשתו השיטתית, הסתרת העובדות מהציבור הרחב וכיו"ב מאפיינים של עבדות אז והיום.

  2. אני מסכים, למעט הקביעה הלא נכונה ביחס לתנ"ך. אין בתנ"ך דבר בזכות שעבוד. להפך. העם העברי יצר לפני שלושת אלפים שנה את החברה השיוויונית והצודקת הראשונה, ומאז השפיע על העולם המערבי כולו בכיוון הזה, ואת התוצאות רואים כיום.

    אין שום דבר בתנ"ך שתומך בשעבוד. למעשה, ההפך הוא הנכון בכל מה שקשור לחיות. ישנם חוקים שאוסרים על התעללות בבעלי חיים, על החובה לתת לחיות העובדות מנוחה בשבת, ועוד. כל זה לפני שלושת אלפים שנה ! גם היום הם לצערנו רלוונטיים, אבל לפני שלושת אלפים שנה? מי היה מעלה על דעתו? ובכן, העם העברי העלה על דעתו.

    אז מעבר להסתייגות הזו, אני מסכים עם הנאמר. אכן אותו מנגנון של הצדקות פועל בשני המקרים.

    • תודה. אינני בקיא כל כך בחוקי התנ"ך, אך אני מתכוון יותר לאנשים אשר מצדיקים את השיעבוד על ידי מסורת ותנ"ך (בין אם הם צודקים בקישור לתנ"ך ובין אם לא) ופחות למה שבאמת כתוב שם. הרי כולנו, בשביל למצוא תירוץ, עלולים לעגל פינות.
      במקרה של שעבוד בעלי חיים, הכוונה היא כמובן גם לשחיטתם, וכאן ישנה מחלוקת בין אלו אלו שמצטטים את הרב קוק וקריאתו לצמחונות, ובין אלו שמצדיקים אכילת בשר לפי התנ"ך. אני פחות מתעניין במה שכתוב שם כחותמת לגבי איך שעלינו להתנהג עם חיות, ויותר מתייחס לאנשים עצמם שמוצאים את הצידוקים שלהם שם.

      רק נקודה קטנה, היהדות אולי היתה נגד עבדות (כמו לדוגמא, חוק העבד שנתן אפשרות לעבדים לצאת לחופשי, אם אני זוכר נכון), אך התומך בעבדות יגיד לך שעדיין היו עבדים גם בחברה זו.

      • תודה על ההבהרה אורן.
        כן, אנשים באמת עושים את זה.
        בעניין אכילת הבשר, אני לא חושב שיש מקום שבו בתנ"ך יש מצווה לאכול בשר.
        בעניין העבדים, צריך לזכור שעבדים נוצרו משבויי מלחמה או מבעלי חוב. מכיוון שלא היו בתי כלא, הפתרון למי שפשע היה או להרוג אותו או לשעבד אותו כדי שישלם את חובו. בהקשר הזה החוק שמאפשר לעבד להשתחרר בשנה השביעית הוא כמו קיצוב העונש.
        אני אישית חושב, וזו פרשנות בלבד, שאלו שהובילו את המהפך המוסרי הגדול בתולדות האנושות היו מודעים לבעיית אכילת הבשר, ואולם "בתוך עמם הם חיים", לא נראה לי שיכלו לצוות כזה ציווי גורף, מה גם שהיתה תרבות נדידה חזקה, שלא אפשרה חקלאות. לכן שתלו רמזים פה ושם לכיוון הרצוי. למשל, כדאי לראות בהקשר הזה את "לא תאכלו גדי בחלב אמו". לטעמי, זה נועד לעורר א המצפון ואת ההבנה שמה שנעשה אינו מעשה קל, וצריך לשים לב למחיר. ההאנשה של החיות והפניית תשומת הלב לכך שיש כאן אם ותינוק, זו לדעתי הפשרה בין הרצוי למצוי שנעשתה בידי אותם אנשים מופלאים לפני שלושת אלפי שנה, שהגדירו חיות בתור אמהות וילדים.

        • אני כמובן לא שופט את דרך החיים בה חיו בני ישראל (או כל עם אחר באותה תקופה), ומעבר לכך, אני חושב שמה שאתה צמיע פה הוא מאד מעניין, הן בנוגע לעבדות והן בנוגע לאכילת הבשר. שווה לבדוק את העניין הזה! זו יכולה להיות נקודת מבט מרתקת. תודה!

          • אכן כך. ״עבדות״ בהקשר התנכ״י משמעה היה שונה לגמרי. עם החירות נלחם בתפיסה שניתן לשעבד בני אדם, והרי משום כך סיפור יציאת מצרים מבית עבדים הוא הסיפור ההיסטורי המכונן של עמנו, שקשור גם לכינון עשרת הדיברות.

            עבד במובן התנכ״י היה מי שהיה צריך לשלם את חובו בשל פשע שעשה. בעיני, אגב, זה הרבה יותר נאור וצודק מאשר מערכת בי הכלא שיש לנו. ואכן, בשנה השביעית היה צורך לשחרר אותו, אלא אם כן הוא העדיף את חייו הנוכחיים כשכיר. וכמובן ישנם עוד כללים וחוקים נהדרים ביחס לעבד.

            אכן אין שום חובה לאכול בשר בתנ״ך, למעט קורבן פסח, וגם על זה יש דיעות חלוקות. התנ״ך מרבה לרמוז על אי נחת מעצם רעיון אכילת הבשר באופן שבו הוא מדבר על זה ״לא תאכל גדי בחלב אמו״ ועוד ציוויים בנוסח זה.

            המבול קשור לאכילת הבשר, באופן שניתן להבינו כזעם אלוהי על עצם אכילת בשר, והתרה של האכילה (שנעשית, למי שיעיין בטקסט, באופן מעורר גועל) מתוך הסתנכרנות עם החולשה האנושית.

            התנ״ך מציב לנו מופת של אהבת בעלי חיים, שמירה והגנה עליהם, ושמירה על הסביבה ועל עולמו של אלוהים באופן שאנחנו לא מוצאים כיום אלא אצל ארגונים ירוקים. מבחינה זו, אנחנו יכולים להתגאות, להתפעל ולהתפעם מן התרבות העתיקה שלנו.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s