Home

 

ג'רי סיינפלד מסביר, בדרכו, את המצאת הקסדה. המהלך שהוא מתאר בקטע הקצר בא לידי ביטוי גם בדרכים הרבה יותר רציניות באופן בו אנו חיים. איננו מוכנים לחזור בנו מדרכנו, ועל מנת להמשיך הלאה אנחנו משקיעים אנרגיה במטרה להתגבר על בעיות שאולי אינן הכרחיות בכלל. אני זוכר שכשילד קטן הסבירו לי שההבדל בין אדם נבון ואדם חכם הוא שאדם נבון ימצא דרך להיחלץ מצרה שאדם חכם לא היה נכנס אליה מלכתחילה. כבר אינני מדבר על עניין הקסדה. צניחה חופשית נראית לי דווקא דבר מרתק לעשות.

 לפני יומיים פורסמה כתבה מפתיעה. הרי העסקנים אשר משקים אותנו בחלב פרה על מנת להרוויח את הונם כבר מתחילים לפחד ולחפש כל מיני פתרונות יצירתיים להבנה שלנו, שמגיעה לאיטה, שהחלב שהם מוכרים לנו, לא רק שסבל עז עומד מאחוריו, אלא גם שאיננו בריא לנו כפי שאולי רצו שנחשוב. והנה עולה בעיה ידועה נוספת. ישנם תינוקות אשר אלרגיים לחלב, כשאלרגיה זו עלולה להתפתח למצבים קשים מאד. בעולם חכם הרי היינו נמנעים לגמרי מצריכת חלב פרה, אך המין האנושי איננו חכם אלא נבון, והנה אנו מפתחים פרות אשר הונדסו גנטית במיוחד על מנת שהחלב אותו אנו גוזלים מהן לא יזיק לנו.

 לינק לכתבה.

גם ללואי סי קיי יש מה לומר על אופן החשיבה שלנו.

איזו גזילה. לקחנו את אותם יצורים כואבים, כלאנו אותם. את הנקבות אנסנו ואת הזכרים שחטנו, וכשהבנו שהחלב של אותן פרות איננו מתאים לאדם (כמה מחקר! כמה משאבים! כמה כסף!), לא חזרנו בנו, לא שחררנו את הפרות. אנו פשוט משנים אותן גנטית על מנת  – מה,  להטיב עם עצמנו? לא. להטיב עם כיסם של אלו המתעללים בהן עבור כסף. עכשיו עלינו להתכונן למלחמה חדשה בנוגע לזכויות בעלי החיים. האם הניסויים שיערכו על אותן פרות נחשבים ניסויים הכרחיים לאדם או לא. כמה רוע נחוץ על מנת להיכנס בכלל לבעיה הזו במקום לקחת אחריות ולצעוד אחורנית.

בכל יום אנו הורסים מליונים של יצורים אוהבים.

 אותו חלב, כך מרגיעים אותנו, לא יזיק לנו. האם אפשר להאמין לטענה יומרנית כזו אחרי גילוי בנוגע לתירס מהונדס?

 אנו לימדנו את עצמנו לרוץ חזק עם הראש בקיר עד שאחד מהם ישבר. הנה, רק כשחשבתי לעצמי על הגבול של האפשרות והרצון שלנו לגייס את כל המתודות המדעיות, הנימוקים, הידע וההכשרה שלנו במקום הגיון פשוט, כתבה חדשה הפכה את עולמי.

 האם נזדקק לשינויים גנטיים כדי לשרוד בהתחממות כדור הארץ?

 המין האנושי, כך נראה בכתבה, מתפקד כילד המפונק וכהורה המעניש בעת ובעונה אחת. אם איננו יכולים לקחת אחריות על עצמנו, לצעוד צעד אחורנית ולחשוב איך נוכל להתנהל מבלי לגרום כל כך הרבה סבל לבעלי החיים, לסביבה ולעצמנו, אז ניגש ישירות לשיטת המקל ונעניש את עצמנו. הנה, הוגים שונים מדברים על שינוי יכולת העיכול שלנו ואפילו שינוי הגודל שלנו על מנת לצמצם את הנזק שאנו עושים. תנו לאדם תפקיד, והוא יראה את העולם כולו בעיניי תפקידו, אפילו שלפעמים חשיבה הגיונית ושקולה יותר תהיה גם פשוטה יותר. האם לא כדאי, לפני שאנחנו מכניסים את עצמנו למעבדת הניסויים, פשוט להפסיק לאכול בשר מרצוננו? האם פעולה פשוטה כזו היא עד כדי כך בלתי אפשרית?

 אולי לא מדובר בשינוי שיקרה מיד, אבל הנה אנחנו רצים אחר הקידמה כמו מישהו שישקיע שנים בבניית הרובוט המושלם שיכין לו את החביתה לארוחת הבוקר. ואם כבר אתם מסכימים לחיות עם צעדים ביו טכנולוגיים פולשניים מסוג זה רק כי אתם לא רוצים לקחת אחריות בעצמכם ולהפסיק לפגוע בבעלי חיים, בסביבה ובעצמכם, תעשו לי רק טובה אחת בבקשה. תפסיקו בבקשה עם ההשוואות לאדם הקדמון כשאני מדבר איתכם על בשר וציד. תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s